א' ברקט' שטרסברג-כהן , א' ריבלין ,
תק-על 2002(2), 3181
המשיבה, דה טרה סנקטה, והמערערת, חברת אלבשארה, התקשרו בהסכם חכירה לדורות של מקרקעין בבעלות המשיבה * בהסכם התחייבה המערערת לבנות על המקרקעין מלון ופרוייקט ספורט. בפועל, בנתה המערערת על המקרקעין מסעדה ואולם שמחות * בעקבות הפרה זו, הודיעה המשיבה למערערת בחודש מאי שנת 90' על ביטולו של ההסכם והגישה נגדה תביעה לסילוק יד מהמקרקעין, שהתקבלה * בשנת 94' הפך פסק הדין בתובענה לסילוק היד לחלוט, ובעקבותיו פינתה המערערת את המקרקעין ומסרה אותם לידי המשיבה * שלוש שנים לאחר מכן, בחודש דצמבר שנת 97' הגישה המערערת נגד המשיבה תביעה להשבת השווי של מבנה המסעדה שהקימה על המקרקעין וכן להשבת שווי השבחתם של המקרקעין על ידה * ביהמ"ש קמא (כב' הש' נ' ממן) דחה את תביעת ההשבה בקובעו, כי עילתה של תביעת ההשבה נולדה עם מתן ההודעה על ביטול ההסכם, ולפיכך חלה עליה התיישנות * מכאן הערעור, במסגרתו טוענת המערערת כטענה עיקרית, כי עילתה של תביעת ההשבה נולדה רק עם הפיכת פסק הדין בתובענה לסילוק היד לחלוט בשנת 94', ולחילופין מיום שפינתה בפועל את המקרקעין * נקבע: ככלל, הזכות להשבה ועילת התביעה מכוחה משתכללות באותו מועד בו משתכלל ביטול החוזה * על כן, יש לומר, כי עם מתן הודעת הביטול על ידי הנפגע, המשתכללת עם קליטתה על ידי המפר, מתחיל מרוץ ההתיישנות להגשת תביעת השבה של צד להסכם נגד משנהו * אין בפנייתו של הצד המפר לביהמ"ש בבקשה שיורה כי הביטול לא נעשה כדין, כדי להביא לדחיית מועד לידתה של זכותו לתבוע השבה * לרשותו של צד מפר כאמור עומדות מספר דרכים משפטיות המאפשרות לו, מיד לאחר קבלת הודעת הביטול, לחלוק על תוקפו של הביטול מחד, ולדרוש השבה, מאידך, בלי שהדבר יהווה סתירה או הודאה כי הביטול נעשה כדין * הערעור נדחה *