ע"א 3622-96 - 1. אברהם חכם נ' קופת חולים "מכבי"
א' ברקט' שטרסברג-כהן , י' אנגלרד ,
תק-על 1998(2), 2133
המערער נולד ביום 8.6.69. מספר ימים לאחר הלידה, חלה הדרדרות במצבו הבריאותי. אמו פנתה למרפאה של המשיבה, קופת חולים "מכבי", שם נבדק התינוק. מצבו של התינוק המשיך להדרדר גם לאחר הבדיקה, והוא אושפז בבית חולים. התברר כי הוא סבל מצהבת שגרמה לו לליקוי שיכלי. הוא הוכר כנכה בשיעור 100% לצמיתות * המערער והוריו טוענים כי "מכבי" אחראית לנכות, שנגרמה עקב רשלנותה * המערערים הגישו תביעת נזיקין נגד "מכבי", בשנת 95' - 25 שנים לאחר מעשה הרשלנות הנטען * תקופת ההתיישנות משתרעת עד שנת 94', דהיינו, 7 שנים לאחר הגיעו של המערער לגיל 18 * המערערים טוענים כי היו רשאים לעכב את הגשת התביעה, בהסתמך על סעיף 11 לחוק ההתיישנות. הסעיף קובע כי בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במניין הזמן שבו היה התובע חולה נפש ולא היה עליו אפוטרופוס. טענת המערערים היא כי המערער, בהיותו בלתי מסוגל לדאוג לענייניו, זכאי להנות מן העיכוב הקבוע בסעיף. לטענתם, יש לפרש את המונח "חולה נפש" לא לפי משמעותו המילולית גרידא, אלא לפי רוחו וכוונתו של החוק * ביהמ"ש המחוזי דחה פרשנות זו, וקבע כי על התביעה חלה התיישנות. ביהמ"ש ציין כי כאשר המחוקק ביקש להחיל הוראות מסויימות, לא רק על "חולה נפש" כי אם גם על לוקה בשכלו, הוא אמר זאת במפורש * מכאן הערעור * אם נשווה לנגד עינינו את תכלית סעיף 11 לחוק ההתיישנות, הרי אין כל הגיון ענייני לשלול מתובע, שאינו יכול לדאוג לענייניו בשל ליקוי שכלי (להבדיל ממחלת נפש), את העיכוב שבמירוץ ההתיישנות
- לא נצפה
- עמודים: 7
- פסק דין
- עליון
- 17/06/1998
- מאזכרים: 141
