ד' דורנרי' טירקל , ד' ביניש ,
תק-על 2000(2), 2487
בעל ואישה חתמו על שטר משכנתה לטובת בנק איגוד להבטחת כספים שהבעל היה חייב לבנק * הבעל לא עמד בהתחייבויותיו והבנק החל במימוש המשכנתא * האישה הגישה תביעה כנגד הבנק והבעל בטענה שבעלה החתים אותה על מסמכי המשכנתא מבלי שידעה כלל על מה היא חותמת. היא ביקשה להכריז על בטלות המשכנתא ביחס לחלקה בנכס * ביהמ"ש המחוזי קיבל את גירסת האישה וקבע כי בחתימתה על שטר המשכנתה "לא נעשה דבר" ("הלכת האפסות") * מכאן ערעורו של הבנק * נקבע: ביהמ"ש המחוזי יצא מנקודת הנחה כי לאישה אין עניין ישיר בחוב בעלה ולכן אין זה מתקבל על הדעת כי הסכימה למשכן את חלקה בנכס בשל חוב זה * הנחה זו מתעלמת מכך שבמקרה הנוכחי היה הבעל המפרנס היחידי והסתבכותו בחובות יכלה לפגוע ביכולתו לכלכל את משפחתו. בנסיבות אלה, היה לאישה אינטרס כלכלי ישיר לסייע בפריסת חובותיו של הבעל * גם אם נקבל את גירסת האישה, שעיקרה הסתמכותה על בעלה, עדיין יש להגיע למסקנה כי התחייבותה עפ"י המשכנתה שרירה וקיימת * בפסיקה נקבע כי אין טענת האפסות עומדת למי שחתם בלי דעת, מתוך הסתמכות עיוורת על דעת יועץ המהימן עליו * בענייננו, העובדה שהאישה לא קראה את המסמך שאותו הגיש לה בעלה לחתימה מלמדת על אחד משניים: כי חתמה מתוך אמון בבעלה, או שנהגה ברשלנות. שתי האפשרויות שוללות טענת אפסות * הערעור מתקבל *