ת' אור , צ' א' טל , י' טירקל
תק-על 1996(4), 363
* המערערים הם נתבעים ע"פ חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים * המחלוקת בין הצדדים היא באשר לזכותם של המערערים לשיפוי מצד המשיבים, רופאים שטיפלו בתובע, אשר, על פי הטענה, גרמו לנפגע נזק ברשלנותם הרפואית * במרכז המחלוקת עומדת השאלה האם ס' 8 לחוק הפיצויים השולל מהנפגע את עילתו ע"פ פקודת הנזיקין מהווה מחסום מהותי או דיוני * בביהמ"ש קמא נקבע כי הסעיף מהווה מחסום מהותי, ולפיכך בהעדר עילה לתובע כנגד המשיבים, לא יכולים המערערים לתבוע מהמשיבים השתתפות. מכאן הערעור * על התובע השתתפות להוכיח קיומו של חיוב מצד הנתבע להשתתפות כלפי הנפגע * מכאן עולה כי קיומו של פטור מהותי בידי הנתבע מהשתתפות כלפי הנפגע, מבטל את חובתו להשתתפות * סעיף 8 לחוק הפיצויים מהווה פטור כזה שכן הוא שולל מהנפגע שלילה מוחלטת של עילה בנזיקין, ביחס לכל נזק אשר לגביו קמה לו עילת תביעה ע"פ החוק * מכאן שהמשיבים אינם חבים בהשתתפות *