מ' חשין , ט' שטרסברג-כהן , צ' טל
תק-על 1996(2), 1342
המערער הינו בעל מניות המיעוט בחברת ת.מ.מ., ובשאר המניות מחזיקה חברת תש"ת, שלה הסכם ניהול עם ת.מ.מ, לפיו היא מעניקה שירותי ניהול, ומקבלת תמורה * בימ"ש קמא קבע כי ההסכם מהווה קיפוח המיעוט, ועל כן הוא בטל, אולם קבע כי הביטול הוא מעתה והלאה, ולא חל למפרע, תוך דחיית טענתו של המערער בדבר היותו של ההסכם חוזה למראית עין * לא די בעובדה שהסכם הניהול בא להועיל לאחד מבעלי המניות על חשבון האחר, כדי לקבוע שהמדובר בחוזה למראית עין * קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות המיעוט בה * נגישותם של בעלי רוב המניות לעמדות כוח, והרצון למנוע שכוח זה יופעל בצורה פוגענית, הביאו לקביעת כללים לפיהם צריך לפעול הרוב, ובהם חובת האמון * היקף חובת האמון המוטלת צריך לשקף את הקונצנזוס החברתי באשר להתנהגות הראויה של בעלי השליטה בחברה, כאשר כיום המגמה היא להציב נורמת הגינות גבוהה בהתנהגות בעלי הרוב כלפי המיעוט ! יחסים מיוחדים של חברת אם וחברת בת, דורשים מעצם טיבם הכרה בדרישת התנהגות ברמה גבוהה יותר כלפי המיעוט. במערכת יחסים זו, רמת החובה היא של יושר מרבי והוגנות * ביחסים שבין חברת אם לבין חברת בת משמשת לעיתים חברת הבת כצינור מרכזי להעברת כספים לחברת האם, לאו דווקא לטובת חברת הבת או המיעוט בה ! נטל הוכחת הקיפוח מוטל על העותר. עליו להוכיח, בנוסף לאלמנט הנזק, כי פעולת החברה לקתה בחוסר תום לב ונעשתה שלא לטובת החברה, כאשר פעולת הרוב נבחנת ע"י מבחן אובייקטיבי * מהרגע שהוכח באופן לכאורי קיומו של קיפוח, עובר הנטל על כתפי הרוב, להראות כי פעל כראוי וכי פעולתו אינה מהווה קיפוח
