חיפוש משולב

לדף הבית
6,516,699תוצאות חיפוש נמצאו

בע"מ 1398/11 - אלמונית נ' אלמוני

כבוד השופט י' דנציגר , כבוד השופט י' עמית , כבוד השופט צ' זילברטל
תק-על 2012(4), 10903
הוכחת כוונת שיתוף בין בני זוג עליהם חל חוק יחסי ממון בנכס חיצוני דורשת "דבר מה נוסף"
נושאים:
משפחה וירושה - יחסי ממון - איזון משאבים
הלכות
בני זוג נשואים התגוררו בדירה שנרכשה ע"י הבעל עובר לנישואין. לימים חל משבר ביחסים, והאישה דרשה זכויות בדירה. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי האישה הוכיחה כוונת שיתוף בנכס, אולם בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה. בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור שהגישה, וקבע כי בנסיבות בהן חל חוק יחסי ממון, נדרש "דבר מה נוסף" מעבר לחיי נישואין ממושכים כדי להוכיח כוונת שיתוף ספציפית בנכס שנרשם על שם אחד מבני הזוג. במקרה דנן, קבעה דעת הרוב כי דבר נוסף זה הוכח בשל מצג ממושך מצד הבעל למכירת הדירה וקניית דירה חדשה משותפת תחתיה.
  • לא נצפה
  • עמודים: 23
  • פסק דין
  • עליון
  • 26/12/2012
  • מאזכרים: 159

ע"א 307/12 - ישראל בלום נ' כונס הנכסים הרישמי ואח'

כבוד השופט ס' ג'ובראן , כבוד השופט י' דנציגר , כבוד השופטת ד' ברק-ארז
תק-על 2012(3), 6266
ביהמ"ש העליון: יש לדון בתום לבו של חייב במועד הכרזתו כפושט רגל ולא במועד מתן צו הכינוס
נושאים:
הוצאה לפועל - כינוס נכסים
בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של עורך דין לשעבר, שבקשתו למתן צו כינוס נדחתה לאחר שנקבע כי חלק ניכר מחובותיו נוצרו בחוסר תום לב בשל התנהלות רשלנית שלו כלפי לקוחותיו. נקבע, כי למעט במקרים חריגים, יש לאפשר לחייב להיכנס בשערי הליך פשיטת הרגל, ולדון בסוגיית תום לבו רק במועד הכרזתו כפושט רגל, לאחר בדיקה מקיפה ומעמיקה של כונס הנכסים.
  • לא נצפה
  • עמודים: 16
  • פסק דין
  • עליון
  • 14/08/2012
  • מאזכרים: 159

ע"א 11366/05 - עיריית תל אביב יפו נ' ידידיה גורן

כבוד השופט א' גרוניסכבוד השופט ס' ג'ובראן , כבוד השופטת א' חיות ,
תק-על 2009(3), 7402
נושאים:
הלכות
עורכי דין - יחסי עורך דין-לקוח
בית המשפט העליון קיבל תביעת עורכי דין שסיפקו שירותים לעיריית ת"א וקבע כי בהתקשרות בין עורך דין ללקוח, רשאי הלקוח לנתק קשר עם עורך הדין באופן חד צדדי, אולם עליו לעשות כן בתום לב ובדרך מקובלת. בענייננו, הפסיקה עיריית תל אביב את התקשרותה עם עורכי דין אשר סיפקו לה שירותי גבייה מסיבה מוצדקת אולם בעשותה כן, התנהלה שלא בתום לב ובדרך מקובלת עת בחרה שלא להודיע לעורכי הדין הודעה מוקדמת על סיום ההתקשרות.
  • לא נצפה
  • עמודים: 51
  • פסק דין
  • עליון
  • 12/08/2009
  • מאזכרים: 159

רע"א 11180-08 - המבקשות: 1. עיריית מודיעין- מכבים-רעות נ' המשיבים: 1. ארד ד. הנדסה בע"מ

כבוד השופט י' דנציגר
תק-על 2009(2), 7612
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 30.11.2008 (כבוד השופט י' ענבר) בבר"ע 613/08 אשר דן בבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט י' ברקלי) בבש"א 8314/08 (ת"א 11952/08) מיום 10.7.2008. עניינם של הליכים אלו בשאלת הסמכות המקומית הקנויה לבית המשפט הדן בתביעת המשיבים.
רקע עובדתי והליכים קודמים
1. המשיבים (חברת ארד ד. הנדסה בע"מ והמנהל שלה) הגישו לבית משפט השלום בירושלים תביעה כספית, שבה עתרו לחייב את המבקשות (עיריית מודיעין וסגנית הגזבר...
  • לא נצפה
  • עמודים: 4
  • החלטה
  • עליון
  • 06/05/2009
  • מאזכרים: 159

רע"א 1858-08 - המבקשות: 1. הדר חברה לביטוח בע"מ נ' המשיבה: גלית אמויאל

כבוד השופט ח' מלצר
תק-על 2008(3), 5344
המדובר בבקשת רשות ערעור על החלטה האוסרת על מומחה שיקומי שמונה במסגרת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מלעיין במסמכים אותם ביקשו להציג המבקשות, בטרם תינתן חוות הדעת.
  • לא נצפה
  • עמודים: 11
  • החלטה
  • עליון
  • 09/07/2008
  • מאזכרים: 159

בג"צ 2887-04 - העותרים: 1. סלים אבו מדיגם נ' המשיבים: 1. מינהל מקרקעי ישראל

כבוד השופטת מ' נאורכבוד השופטת ע' ארבל , כבוד השופט ס' ג'ובראן ,
תק-על 2007(2), 6209
השופט ס' ג'ובראן:
1. עתירה זו – שהוצא בה צו על-תנאי – עניינה בבקשת העותרים למנוע מהמשיבים להמשיך בפעולות ריסוס מן האוויר של יבולים חקלאיים בשדות מעובדים על-ידי אזרחים ערבים בדואים בנגב (להלן: הריסוס או פעולות הריסוס), וזאת משום שלטענת העותרים, ריסוס זה אינו חוקי ומסוכן לחיי בני אדם ובריאותם, כפי שהוא מסוכן גם לחיי החיות ובריאותם בסביבת הריסוס.
2. העותרים מס' 1-3 מתגוררים באזור אל-עראקיב, דרומית לרהט וצפונית לבאר-שבע. העותר מס' 4 מתגורר באזור ואדי אלבקאר, דרומית מערבית לשדה בוקר בנגב....
  • לא נצפה
  • עמודים: 57
  • פסק דין
  • עליון
  • 15/04/2007
  • מאזכרים: 159

ע"פ 6720-06 - המערערים: 1. ישראל דהרי נ' המשיבים: 1. מדינת ישראל

כבוד השופט א' רובינשטיין
תק-על 2006(3), 7572
א. ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו (השופט ר' בן- יוסף) מיום 11.7.06 בב"ש 92104/06, בגדרה נדחתה בקשת המערערים לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית משפט השלום בנתניה (השופטת א' טלמור) מיום 27.3.05 בת"פ 3233/02. התיק הוגש כבקשת רשות ערעור, אך סווג אל נכון במזכירות בית המשפט כערעור פלילי (ראו ע"פ 10778/05 עבאסי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים (טרם פורסם)).
ב. (1) המערערים 1- 3 הם מנהליו של גן האירועים "אירועים בפרדס" (להלן הגן), הפועל בסמוך למושב אלישיב בעמק חפר החל משנת...
  • לא נצפה
  • עמודים: 11
  • פסק דין
  • עליון
  • 22/08/2006
  • מאזכרים: 159

בר"מ 2340/02 - המבקשת: הועדה לתכנון ולבנייה -רמת השרון נ' המשיבים: אגא וכט ואח'

כבוד השופט ת' אורכבוד השופטת ד' ביניש , כבוד השופט י' אנגלרד ,
תק-על 2003(1), 3366
נושאים:
הלכות
המשיבים הינם תושבי שכונת נווה רסקו ברמת השרון. המבקשת, הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון, דחתה תביעתם לפיצויים בגין פגיעה נטענת בערך המקרקעין שבבעלותם עקב אישור תכנית לביצוע מחלף "משוקע" בצומת הכפר הירוק הסמוך לשכונתם. במסגרת הערר מונתה שמאית מכריעה. עם מתן קביעתה, ביקשה הועדה המקומית לערור על הקביעה, ואולם הואיל והחמיצה את המועד הקבוע בחוק, הגישה את הערר כשאליו נלווית בקשה להארכת מועד. ועדת הערר דחתה את הבקשה בשל "חוסר סמכות". המבקשת עתרה לביהמ"ש המחוזי שדחה לגופו של עניין את עתירתה. מכאן הערעור. נקבע (דעת רוב): תקנה 15 לתקנות התכנון והבניה מקנה ליו"ר ועדת הערר סמכות רחבה לקבוע הוראות בעניין הארכת מועד להגשת ערר. המבחן למתן הארכה צריך להיות גמיש וקל יותר ממבחן "הטעמים המיוחדים". לכן, די בטעם סביר לאיחור, במיוחד כאשר מדובר בערר על קביעה של גוף מקצועי כגון שמאי מכריע. כב' הש' בייניש: לועדת הערר קיימת סמכות טבועה להארכת המועד להגשת ערר. אמת המידה בה יש לנקוט בעת שקילת בקשה להארכת מועד להגשת ערר צריכה להיות מעט יותר מחמירה, ודורשת "טעמים סבירים בעלי משקל משמעותי". במקרה כאן, קיימים טעמים המצדיקים קבלת הבקשה להארכת מועד.
  • לא נצפה
  • עמודים: 18
  • פסק דין
  • עליון
  • 30/03/2003
  • מאזכרים: 159

7975-98 - המערערים: ‎1. אחוזת ראשונים רובינשטין שותפות רשומה נ' המשיב: עירית ראשון לציון

כבוד הנשיא א' ברקכבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן , כבוד השופט א' ריבלין ,
תק-על 2003(1), 2750
המערערת, שותפות רשומה "אחוזת בית ראשונים", מפעילה מרכז דיור מוגן למבוגרים בראשל"צ. המרכז כולל דירות מגורים, אליהן צמודים אגף סיעודי ושטח מסחרי הפתוח לקהל הרחב. הדירות מותאמות לדיירים עצמאיים מבחינה תפקודית, בריאותית ונפשית והדיירים מנהלים בדירותיהם חיים רגילים כפי טעמם. המשיבה, עיריית ראשל"צ, חייבה את המערערת בתשלום ארנונה לפי תעריף "בית אבות". לטענת המערערת, המרכז משמש למגורים ולכן יש לסווגו כמבנה מגורים, אשר תעריף הארנונה החל עליו נמוך יותר. כן טוענת המערערת, כי אין להטיל את חיוב הארנונה עליה כי אם על הדיירים. ביהמ"ש קמא קבע, כי לצורכי החיוב בארנונה אין להבחין בין בית אבות שהוא "מעון" לבין בית אבות שהוא "דיור מוגן" במתכונת אותה מנהלת המערערת, ולכן סיווגה של העירייה הנו נכון. כן קבע ביהמ"ש קמא, כי נטל תשלום הארנונה צריך לחול על המערערת בהיותה בעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכס כמחזיקה, מנהלת ומתפעלת, בעוד שלדיירים נתונה אך ורק זכות שימוש בדירות המגורים. מכאן הערעור. נקבע: יש ליצור הפרדה בין יחידות המגורים והשטחים הנלווים להן ובין החלקים האחרים של הנכס שאינם משמשים למגורים. את דירות המגורים והשטחים הנלווים להן יש לסווג כמבנה מגורים ואילו החלקים האחרים של הנכס יסווגו כל אחד בהתאם למהותו המרכזית. תחזוקה וניהול ע"י הבעלים אינם מנתקים את הזיקה בין הדיירים לדירותיהם ואין בהם כדי לתת בידי הבעלים זיקה קרובה לנכס יותר מאשר לדיירים המתגוררים בו. לאור האמור, יש לקבוע שהדיירים הם בעלי הזיקה הקרובה ביותר לדירות המגורים ולשטחים הנלווים להן, ולפיכך עליהם לשאת בתשלום הארנונה בגינן.
  • לא נצפה
  • עמודים: 10
  • פסק דין
  • עליון
  • 09/02/2003
  • מאזכרים: 159

ע"א 7242-00 - המערערת: רשות הנמלים והרכבות נ' המשיבים: 1. יוסף כדורי

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהןכבוד השופט י' אנגלרד , כבוד השופט א' א' לוי ,
תק-על 2002(4), 1873
השופט י' אנגלרד:
הערעור שלפנינו מעורר את השאלה מה טיב הזכויות שיש למשיבים בחלקת קרקע שנוצרה כתוצאה מייבוש הים בנמל חיפה והרשומה על שם רשות הנמלים והרכבות.
1. בשנת 1949 קיבלו יוסף כדורי ומשיבים 8-2 (להלן "בעלי החברה"), שהיו אז חיילים משוחררים, את האפשרות לנהל את חוף הרחצה המכונה "החוף השקט". הם הקימו את חברת מפעלי ים בע"מ אשר באמצעותה הם מנהלים את עסקיהם (להלן "החברה"). תחילה הושכר החוף לבעלי החברה כדיירים מוגנים על ידי עיריית חיפה, ולאחר מכן, עד אמצע שנות השישים, על ידי רשות הפיתוח. בשנת 1964...
  • לא נצפה
  • עמודים: 10
  • פסק דין
  • עליון
  • 25/11/2002
  • מאזכרים: 159

מאגר: