חיפוש משולב

6,483,803תוצאות חיפוש נמצאו

מיין לפי

הצג

רע"א 4195-02 - סהר - ציון חברה לביטוח בע"מ נ' יורי ליפשיץ

ת' אור

תק-על 2002(3), 3242

המשיב נפגע בתאונת דרכים בעקבותיה קבע לו המל"ל נכות אורטופדית בשיעור 30%. כשנתיים לאחר מכן, קבע מומחה מטעם ביהמ"ש כי למשיב נותרה נכות אורטופדית בשיעור 5% בלבד. לאור הפער בין קביעתו של המל"ל לבין קביעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש, ביקש המשיב מינויו של מומחה רפואי נוסף בתחום האורטופדי. בימ"ש השלום נענה לבקשה. המערערת, חברת הביטוח סהר ערערה על ההחלטה בפני ביהמ"ש המחוזי וערעורה נדחה. מכאן בקשת רשות הערעור נגד ההחלטה על מינוי מומחה נוסף. ביהמ"ש מקבל את הערעור בקובעו כי מינויו של מומחה נוסף יעשה רק במקרים חריגים, בהם השופט חש כי לא יוכל להכריע בתובענה מבלי לקבל חוות דעת נוספת. ביהמ"ש עומד על ההלכה לפיה פער בין דרגת נכות שנקבעה לפי דין, לבין האמור בחוות דעת מומחה שהגיש אחד מבעלי הדין אינו מהווה, כשלעצמו, טעם המצדיק מינוי מומחה נוסף. היות ובנסיבות המקרה כאן העילה היחידה למינויו של מומחה נוסף היתה הפער בין חוות הדעת של המל"ל לחוות דעת המומחה, קובע ביהמ"ש כי אין הצדקה למינויו של מומחה נוסף. עוד קובע ביהמ"ש, כי מינוי כאמור עלול לסכל את מטרתו של חוק הפיצויים לייעל ולקצר את ההליכים לפיו, הבאה לידי ביטוי בהוראה לפיה לצורך בירור תובענות מכוחו ימונה מומחה רפואי אחד בלבד בכל תחום.

לא נצפה
עמודים: 3
החלטה
עליון
07/07/2002
מאזכרים: 172

ע"א 3901/96 - הועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה נ' יהודית הורוויץ

א' ברקי' טירקל , ע' ר' זועבי ,

תק-על 2002(1), 1106

נושאים:

הלכות

* המשיבה רכשה בשנת 1972, חלקת מקרקעין בת דונם אחד ברעננה * עפ"י תכנית המתאר שחלה על החלקה אותו זמן, ניתן היה לבנות עליה חמש יחידות דיור על עמודים * בשנת 1983 אשרו הועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה והועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז המרכז (להלן: המערערות) תב"ע (להלן: התכנית המתקנת), שייעדה שטח של 230 מ"ר מן החלקה לשטח ציבורי פתוח * עוד נקבע בתכנית המתקנת, כי ניתן יהיה לבנות על החלקה ארבע יחידות דיור, במקום חמש, שיהיו צמודות קרקע ולא על עמודים * המשיבה הגישה תובענה בביהמ"ש המחוזי כנגד המערערות, לפיצויים בגין הפגיעה שנגרמה לחלקה ע"י התכנית המתקנת * התביעה הוגשה על יסוד סעיף 197(א) לחוק התכנון והבניה (החוק), הקובע כי אם תכנית פגעה בזכותו של בעל המקרקעין המצויים בתחום התכנית, זכאי הנפגע לפיצויים מהוועדה המקומית * המערערות טענו להגנתן, כי על המקרה חל סעיף 200 לחוק, הפוטר אותן מתשלום פיצויים, כאשר הפגיעה אינה עוברת את "תחום הסביר" * ביהמ"ש המחוזי (כב' הש' א. קובו) קבע, כי שוויה של החלקה פחת ב - 12% וכי פגיעה זו עוברת את תחום הסביר ומזכה את המשיבה בפיצויים * מכאן הערעור, במסגרתו נדונה השאלה מהי פגיעה העוברת את "תחום הסביר" * נקבע: דעת רוב (כב' הש' טירקל): מבחן הסבירות שבסעיף 200 לחוק הוא כלכלי, ומחייב לבחון, בראש ובראשונה, את שיעור ירידת ערך המקרקעין עקב התכנית הפוגעת * לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, יש לפרש את הפטור הקבוע בסעיף 200 לחוק, בצורה מצמצמת * בהתאם, יש לראות כפגיעה המצוייה "בתחום הסביר" רק פגיעה מזערית שבמזערית * שיעור ירידת ערך של מקרקעין, שניתן לראותו כפגיעה מזערית שהרשות פטורה מלפצות עבורו, הוא כדי 2%-3% לכל היותר *

לא נצפה
עמודים: 19
פסק דין
עליון
28/01/2002
מאזכרים: 172

ע"א 5546/97 - 1. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה קריית-אתא נ' 1. חנה הולצמן

א' ברקש' לוין , ת' אור , א' מצא , י' זמיר , ד' דורנר , י' אנגלרד ,

תק-על 2001(2), 1901

נושאים:

הלכות

* מהו שיעור הפיצויים להם זכאים בעלי מקרקעין שהופקעו בשלמותם לצורכי ציבור? * נקבע: סעיף 20(2)(ב) לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) וסעיף 190 לחוק התכנון והבנייה, מאפשרים הפחתת 40% משיעור הפיצויים מקום שהופקע שטח קרקע לצורכי ציבור * דברי חקיקה אלה קדמו לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל כן יש לפרשם ברוח הוראות חוק היסוד * כדי שפגיעה בקניין על-ידי הפקעת מקרקעין תהיה במידה שאינה עולה על הנדרש, יש צורך בפיצוי הוגן ושווה-ערך * תשלום שאינו שווה ערך, דהיינו בשיעור הנופל מערך המקרקעין שהופקעו יהיה מוצדק, רק אם עקב ההפקעה עולה ערך הרכוש שנותר בידי הבעלים או שהם זוכים בהנאה שוות-ערך אחרת * כאשר מופקע מלוא השטח של הבעלים כך שברור וגלוי כי לא נגרמת להם כל תועלת או הנאה מן ההפקעה, והם אינם מקבלים פיצוי שווה-ערך על ההפקעה - הפגיעה בקניין היא בלתי שוויונית ולכן עולה על הנדרש * על כן, לאור חוק היסוד יש לסטות מהלכת פייצר - הקובעת כי ניתן להפחית את הפיצוי בשיעור 40%, גם כאשר המקרקעין מופקעים בשלמותם - ולהעניק לדברי החקיקה פרשנות לפיה, הסמכות להפחית פיצויים בגין הפקעה קרקע לצורכי ציבור אינה חלה כאשר המגרש מופקע בשלמותו * בעלי החלקות שהופקעו בשלמותן, זכאים לפיצויים מלאים בגין ההפקעה *

לא נצפה
עמודים: 12
פסק דין
עליון
12/06/2001
מאזכרים: 172

ע"א 6909/00 - המערער: בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' המשיבה: קבוצת אריה יצחקי בע"מ

כבוד הנשיא א' ברק , כבוד השופטת ד' דורנר , כבוד השופט י' אנגלרד

תק-על 2001(2), 1849

נושאים:

הלכות

שיק שעליו הודפסו המלים "למוטב בלבד", הוסב לתובע על ידי פלוני שהיה נפרע * בין הנתבע, מושך השיק, לבין הנפרע, נערך הסכם, לפיו שילם הנתבע לנפרע את סכום השיק והם הסכימו על ביטול השיק * למרות זאת, הסב הנפרע את השיק לצד ג', בנק דיסקונט. * הבנק תובע מן הנתבע, מושך השיק, לשלם את סכום השיק, בטענה כי הוא אוחז כשורה בשיק ולכן ההסכם שבין הנתבע לנפרע אין בו כדי לגרוע מחובתו של הנתבע לשלם לבנק את סכום השיק שהוסב לבנק * במסגרת זו עלתה השאלה, האם השיק היה עביר, ובהנחה שהתשובה לכך היא חיובית - האם הבנק אוחז כשורה בשיק * השאלה עולה לנוכח העובדה, כי על גבי השיק היו מודפסות הוראות סותרות: ההוראה "לפקודת" - המופיעה כדרך שיגרה בשיקים, והמילים "למוטב בלבד" * נקבע: בהלכת ציטיאט מדובר היה בשיק שהודפסה בו המילה "לפקודת", אך הוספו עליו בכתב יד המילים "למוטב בלבד". על כן נקבע שם, כי הכיתוב בכתב יד גובר על הכיתוב המודפס והשיק הינו בלתי עביר * במקרה הנדון, שתי ההוראות הסותרות מודפסות * יחד עם זאת, המילה "לפקודת" היא חלק מכללי הסחרות הרגילים. לעומת זאת, המילים "למוטב בלבד" אינן מופיעות כעניין שבשגרה בכל השיקים, ומבטאות כוונה ברורה לשנות מדיני הסחרות הרגילים ולשלול את עבירות השיק * לפיכך, השיק אינו עביר, ההיסב שנעשה בו אינו בר-תוקף והבנק אינו אוחז כשורה *

לא נצפה
עמודים: 7
פסק דין
עליון
10/05/2001
מאזכרים: 172

ע"א 2825/97 - 1. מוחמד אבו זייד נ' מקל ברוך

א' מצאי' טירקל , י' אנגלרד ,

תק-על 1999(1), 2175

נושאים:

הלכות

פסק דין
השופט י' אנגלרד:
ערעור זה מעורר שאלה עקרונית בדבר זכות ביטול חוזה בעקבות הפרה שהוגדרה בחוזה כהפרה יסודית. ההפרה התבטאה באיחור ניכר בתשלום של חלק ממחיר המכר. השאלה המיוחדת היא האם - בנסיבות המקרה הנדון - עמדה לו למתקשר התמים הזכות לבטל את החוזה, ואם כן, האם זכות זו כפופה לשיקולי צדק ולעקרון תום הלב.

לא נצפה
עמודים: 13
פסק דין
עליון
03/02/1999
מאזכרים: 172

רע"א 6915/96 - קצין התגמולים ואח' נ' אלדד אלמוזלינו

לפני השופטים ת' אור, ד' בייניש, י' גולדברג

תק-על 98(2), 157

ה ח ל ט ה על פי הצעה מתקנת מטעם קצין התגמולים , קיימת הסכמה למינוי פאנל של מומחים מטעם בית המשפט , אשר יחוו דעתם בשאלות שבמחלוקת בקשר למחלת הקרוהן. בקשת קצין התגמולים היא, שיתמנו לפאנל זה מומחים אשר טרם חיוו דעתם בשאלות האמורות בתיקים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). קודם מינוי הפאנל הרפואי, ועל מנת

לא נצפה
עמודים: 1
החלטה
עליון
16/07/1998
מאזכרים: 172

ע"פ 5730-96 - המערער: ראובן גרציאני נ' המשיבה: מדינת ישראל

כבוד השופט מ' חשיןכבוד השופט י' קדמי , כבוד השופט י' גולדברג ,

תק-על 1998(2), 2537

השופט י. קדמי
1. פתח דבר
זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת.פ.ח. 474/94), לפיו: המערער הורשע בעבירות רצח והחזקה שלא כדין של הנשק שבו בוצע הרצח; ונגזר עליו בשל כך עונש אחד של מאסר עולם.

לא נצפה
עמודים: 30
פסק דין
עליון
18/05/1998
מאזכרים: 172

רע"א ALBERICI INTERNATIONAL - 4999/95 נ' מדינת ישראל

לפני השופטים ת' אור, ט' שטרסברג-כהן, י' טירקל

פ"ד נ(1), 39

נושאים:

ראיות - חיסיון

גילוי מסמכים. חסיון לגבי מסמכים שעניינם דיונים והתייעצויות של הגופים הנתבעים. חסיון לגבי מסמכים שהוכנו עבור מבקר המדינה

לא נצפה
עמודים: 7
פסק דין
עליון
05/06/1996
מאזכרים: 172

דב"ע נא/99-122 - חיים רייזלר נ' המוסד לביטוח לאומי

גולדברג

תק-אר 1991(1), 299

1. לפני בקשת רשות ערעור, מכח סע' 64א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח1968-, על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט מיבלום; תב"ע מט01-666/), שדחה את ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית לערערים מיום 7.8.89, אשר קבעה כי נכותו של המבקש עקב תאונה בעבודה מיום 16.5.84 היא 19%.
2. לאחר עיון בבקשה, בפסק דינו של בית הדין האזורי ובמסמכי הועדות הרפואיות, אני מחליט לדחות את הבקשה, מבלי לבקש את תגובת המוסד.
3. שתי טענות למבקש: האחת - לא יתכן כי שתי ועדות רפואיות הפועלות מכח חוק הביטוח הלאומי, האחת...

לא נצפה
עמודים: 2
החלטה
ארצי
07/03/1991
מאזכרים: 172

ע"א 5316/20 - רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל

כבוד השופט י' עמית, כבוד השופט ד' מינץ, כבוד השופט י' אלרון

תק-על 2021(2), 103

השופט י' עמית:
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ת' בזקרפפורט) בת"א 46107-03-16 מיום 4.3.2020, שבו נתקבלה בקשת המשיבים לסילוק חלק מתביעת המערערת על הסף מחמת התיישנות.
רקע עובדתי ודיוני

לא נצפה
עמודים: 29
פסק דין
עליון
04/04/2021
מאזכרים: 171

סנן תוצאות

מאגר:

פסיקה

חקיקה

מאמרים

כתבי טענות