רע"א 7956-99 - שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' עיריית מעלה אדומים
א' ברקט' שטרסברג-כהן , י' טירקל ,
תק-על 2002(3), 3349
המערערת, חברת שיכון ופיתוח, הקימה את המרכז המסחרי במעלה אדומים (הנכס) * בהיותה חברה ממשלתית באותה תקופה, הורה משרד השיכון למערערת למסור חזקה במשרדים שבנכס למשיבה, עיריית מעלה אדומים, עוד בטרם נחתם הסכם וללא כל תשלום * רק מספר שנים לאחר מכן נחתם הסכם בין המערערת לעירייה, לפיו משרד הפנים ישלם למערערת את מחצית התמורה בגין ההסכם ואילו משרד השיכון את המחצית השנייה * מועד תשלום חלקו של משרד השיכון נקבע ליום 1.5.89. משלא שולם חלק תמורה זה, שלחה המערערת לעירייה, כ-5 שנים לאחר ההפרה, הודעה לפיה אם לא יוסדר תשלום יתרת התמורה בתוך 30 יום ממשלוח ההודעה, יבוטל ההסכם ביניהן * משלא שילמה העירייה למערערת את יתרת התמורה, הגישה המערערת תביעה לבית משפט השלום בה עתרה לביטול ההסכם ולפינוי העירייה מהנכס * בימ"ש השלום דחה את התביעה בקובעו, כי לנוכח הוראת ס' 8 לחוק החוזים תרופות, הודעת הביטול של המערערת אינה תקפה, היות ולא ניתנה תוך זמן סביר מיום ההפרה. ערעורה של המערערת לביהמ"ש המחוזי נדחה ומכאן בקשת רשות הערעור דנן. במרכז הערעור השאלה, האם העובדה כי הודעת הביטול ניתנה לאחר שחלף ה"זמן הסביר" לנתינתה מביאה לאובדן זכות הביטול, אם לאו * נקבע: חלוף הזמן הסביר למתן הודעת ביטול אינו מביא בהכרח לאובדן זכות הביטול. במקרה כזה, חידושה של זכות הביטול אפשרי, ובלבד שבשעת מתן הודעת הביטול המאוחרת ההפרה היסודית עדיין עומדת בעינה, הנפגע לא ויתר בינתיים על זכות הביטול וניתנת למפר ארכה לקיום ההסכם * מבחינת נסיבות המקרה דנן עולה, כי המערערת לא ויתרה על זכותה לבטל את ההסכם. על כן, היות והודעת הביטול מטעמה ניתנה בדרך מקובלת ובתום לב וכללה מתן ארכה לקיום ההסכם, יש לומר כי ניתנה כדין * הערעור מתקבל *
- לא נצפה
- עמודים: 12
- פסק דין
- עליון
- 08/08/2002
- מאזכרים: 186
