ט' שטרסברג-כהן , י' טירקל , א' א' לוי
תק-על 2002(1), 1419
* המערערים בנו בביתם תוספת בנייה ללא היתר, ובניגוד לתכנית שבתוקף * הם ביקשו להכשיר את תוספת הבנייה ע"י הגשת תוכנית מפורטת נקודתית * ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית (להלן: הועדה המחוזית) החליטה לקבל את התוכנית בכפוף למספר הסתייגויות * המערערים, שלא השלימו עם הסייגים, פנו ליו"ר הוועדה המחוזית, עפ"י הפרוצידורה המנוייה בסעיף 110 לחוק התכנון והבניה, בבקשה להעניק להם רשות לערור על ההחלטה בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה * משנדחתה בקשתם זו, הגישו המערערים עתירה מנהלית לביהמ"ש המחוזי, בה ביקשו לבטל את התנאים שנקבעו בהחלטת הועד המחוזית * ביהמ"ש (כב' הש' נ. ממן) דחה את העתירה על הסף, בנימוק שהוגשה באיחור * מכאן הערעור, בו נדונה שאלת מניין המועדים להגשת עתירה מנהלית * עם זאת, חשיבותו של פסק הדין היא בדיון המקיף שמקיים ביהמ"ש העליון בשאלת מהותם של גופי הערר הפנימיים שהוקמו עפ"י חוק התכנון והבניה ואופיים כגופים מעין שיפוטיים * נקבע: עפ"י תקנה 3 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין), על עתירה מנהלית להיות מוגשת תוך 45 ימים מיום שנודעה לעותר ההחלטה נשוא העתירה * תכלית התקנה, היא לעגן בחקיקה את עקרון השיהוי * המועצה הארצית לתכנון ובניה ממלאת תפקיד מעין שיפוטי, בעת שהיא דנה בעררים המוגשים על החלטות הועדה המחוזית * מוסד זה של ערר נועד לקיים בדיקה מקצועית פנימית של מעשי הרשות המנהלית, ליישב במהירות סכסוכים המתגלעים בין הפרט לרשות, וזאת מבלי להיזקק לערכאה שיפוטית חוץ מנהלית * הגשמת תכליות אלה, מחייבת הכרה במוסד הערר כסעד חלופי שיש למצות טרם הפנייה לביהמ"ש * מכך מתחייבת המסקנה, כי מניין הימים להגשת העתירה יתחיל ביום דחיית בקשת הרשות לערור ע"י יו"ר הוועדה המחוזית * לפיכך, פניית המערערים ליו"ר הוועדה המחוזית בבקשה לקבל רשות לערור הינה צעד מוצדק שאינו יוצר שיהוי *