ש' לויןא' פרוקצ'יה , מ' נאור ,
תק-על 2003(2), 5734
בעקבות חשיפת ידיעה בתקשורת, לפיה המערערת, חברת תנובה, הוסיפה סיליקון לחלב עמיד המכיל 1% שומן מתוצרתה, הוגשה תביעה ע"י המשיב, צרכן של החלב דל השומן של תנובה, לביהמ"ש המחוזי, במסגרתה התבקש אישור להגיש את התביעה כייצוגית, מכוח סעיף 35א לחוק הגנת הצרכן (להלן: "החוק") * להליך האזרחי קדם הליך פלילי, במסגרתו הואשמו והורשעו תנובה ומספר נושאי תפקידים בה בעבירה של אי-מילוי הוראות תקן רשמי, לפי חוק התקנים. כמו כן, בעקבות הכחשתם במספר עיתונים את עובדת הוספת הסיליקון לחלב, הואשמו בעבירה של איסור הטעיה בפרסומת * ביהמ"ש המחוזי, בהליך האזרחי, אישר את הגשת התביעה כייצוגית. זאת, על אף שלא מצא בסיס להגשתה כתביעה להשבת הסכומים ששולמו עבור החלב. עוד יצויין, כי נקבע עובדתית, כי הוספת הסיליקון, לא היה בה כדי לגרום לנזק בריאותי * מכאן ערעור תנובה וערעור שכנגד של המשיב, במסגרתם נדרש ביהמ"ש להתייחס לשאלה מה הדין כאשר לא נגרם לצרכנים, עקב ההטעיה, נזק בריאותי כלשהו * נקבע: בהעדר פגיעה או נזק עקב העוולה, אין פיצוי. אף שכאן לא נגרמו נזקים בריאותיים לצרכנים, בנסיבות העניין יש לקבוע, כי למשיב נגרם נזק בר-פיצוי, בשל פגיעה באוטונומיה שיש לו בבחירת המזון אותו הוא צורך. פגיעה כזו מצדיקה פיצוי, מאחר והעדפותיו של הפרט בנוגע למזון אותו הוא צורך מבטאת לעיתים את האידיאולוגיה או את השקפת העולם בה הוא מאמין כדרך לחיים נכונים או בריאים * כאשר קיים קושי בזיהוי חברי הקבוצה לצורך הגשת תובענה ייצוגית, הפתרון טמון בקביעת פיצוי לטובת הציבור.