חיפוש משולב


לדף הבית
6,480,622תוצאות חיפוש נמצאו

בשגץ 7997-05 - המערער: יחזקאל דניאלי נ' המשיבים: 1. פרקליטות המדינה

כבוד השופטת מ' נאור
תק-על 2006(1), 5922
המערער הגיש עתירה ועמה בקשה לפטור מאגרה. הרשם הורה למערער להשלים את בקשתו, ע"י הגשת תצהיר שבו יפרט את כל הכנסותיו, הוצאותיו ונכסיו וכמו כן, לפרט בתצהיר "את יכולתו לממן ייצוג משפטי בהליך זה", והוסיף כי על המערער לוודא ש"הבקשה המומצאת לביהמ"ש תהא מלאה וברורה, שלא כבקשה דנן". המערער הגיש בקשה להבהרת החלטה, בטענה כי ההוראה לפרט את יכולתו לממן ייצוג משפטי משמעה, למעשה, דרישה לחשיפת הסכם שכר הטרחה של בא כוחו, באופן שפוגע בזכות לפרטיות. על כך קבע הרשם כי "... אכן, יש בכך פגיעה בפרטיות, אולם אין היא שונה מאשר החובה לפרט מקורות כספיים אחרים כקבוע בתקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987..." ועל העותר לפעול כאמור. על כך הערעור דנן. המערער מסכים כי הפגיעה בפרטיותו שלו היא נסבלת, ונובעת מטיבה של בקשה לפטור מאגרה, אך הוא מלין על פגיעה "בלתי מידתית" בפרטיות פרקליטו-מייצגו, שאיננו צד להתדיינות כבעל-דין. וכן, כי החלטת הרשם עלולה לפגוע גם בזכות לייצוג, שכן היא "שולחת מסר קשה לפיו מצפים מהמבקש פטור מאגרה שלא להיות מיוצג". המערער הדגיש כי הדרישה לחשיפת הסכם שכה"ט אינה חיונית, וכי יש לביהמ"ש דרכים רבות ומגוונות אחרות לעמוד על יכולתו הכלכלית. * נקבע: ברי כי החלטת הרשם אינה מחייבת את חשיפת הסכם שכה"ט בינו לבין מייצגו או את הסכום ששולם בגינו, אלא אך את פירוט יכולת המימון, קרי את מקורות המימון. על כן אין מדובר כאן בפגיעה "לא מידתית" בפרטיות המערער או עורך דינו. המדינה ציינה ובצדק, כי המערער כלל לא טען לפגיעה בפרטיותו שלו, שכן פגיעה שכזו היא אינהרנטית להליך בדיקת היכולת הכלכלית למבקש פטור מאגרה, אלא טען לפגיעה בפרטיות עורך הדין. ואולם, הוועד המחוזי של לישכת עורכי הדין, שצורף ע"י המערער כמשיב, לא השמיע בתשובתו כל טענה בדבר פגיעה בפרטיות עורך הדין, שהרי הדרישה כי המערער יפרט את מקורות המימון שלו אין בה כדי לפגוע בכהוא זה בפרטיות עורך הדין. לפיכך, המבקש אינו רשאי להיתלות בפגיעה בפרטיות עורך הדין כאמתלה להימנעות מפירוט מקורות המימון שלו. נטל הוכחת היעדר יכולת-כלכלית מוטל על מבקש הפטור. בהקשר זה נפסק, כי על מבקש הפטור "מחמת עוניו" או מחמת "חוסר אונים חומרי", לפרט במדויק ובאופן מלא ומהימן את מצבו הכלכלי העדכני. כן נקבע, כי ללא פרטים מהימנים, הנתמכים במסמכים, על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו וחובותיו, לא ניתן כלל להיזקק לבקשה לפטור מאגרה, שכן פרטים אלה הם בידיעתו של המבקש ואי מסירת פרטים, או מסירת פרטים חלקית וחסרה, מצדיקים את דחיית הבקשה מטעם זה בלבד. המידע המבוקש בהליך דנן, אודות יכולת המימון של ייצוג משפטי, עשוי להוות אינדיקציה נוספת - אחת מיני רבות - בדבר טיבה של היכולת הכלכלית. ואולם, המדובר באינדיקציה בלבד המצטברת לנתונים אחרים ולא ב"חזקת יכולת" (כטענת המדינה), וברי שאין בכוחה להרתיע מערערים מליטול ייצוג. פירוט היכולת למימון ייצוג משפטי עשוי להיות אינדיקציה נוספת להוכחת מצבו הכלכלי של מבקש הפטור מאגרה, והדרישה לפירוט שכזה היא בגדרי שיקול דעתו של הרשם, המוסמך, כאמור, אף ליזום חקירת יכולת של מבקש הפטור
  • לא נצפה
  • עמודים: 6
  • החלטה
  • עליון
  • 15/01/2006
  • מאזכרים: 218

רע"פ 3878/05 - יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
תק-על 2005(2), 2487
נושאים:
סדר דין פלילי - אחר
דחיית בקשה לרשות ערעור על עונש מאסר בעבירות תעבורה, כאשר הנאשם לא היה מיוצג וביהמ"ש לתעבורה הבהיר לו כי הוא עומד בפני עונש מאסר ומן הראוי שיהיה מיוצג ע"י סניגור
  • לא נצפה
  • עמודים: 3
  • החלטה
  • עליון
  • 26/05/2005
  • מאזכרים: 218

בש"פ 6700-04 - המבקשת: מדינת ישראל נ' המשיב: תבאת גרה

כבוד השופט י' עדיאל
תק-על 2004(3), 4043
בפני ערר של המדינה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט ח' כבוב), בב"ש 92087/04 לפיה המשיב שוחרר לחלופת מעצר.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת רצח. כעולה מכתב האישום, בבוקרו של ה-14 לנובמבר אשתקד התעורר ויכוח בין המשיב, שהועסק אז כקופאי באחת החנויות בשוק הסיטונאי בתל אביב, לבין המנוח. במהלך הוויכוח השניים החליפו קללות והמנוח עזב את המקום. המשיב, מצויד בסכין שאורכה מגיע ל-7.5 ס"מ לפחות, יצא מהחנות והחל בחיפושים אחר המנוח. משהבחין במנוח ניגש אליו ודקר אותו ארבע פעמים...
  • לא נצפה
  • עמודים: 6
  • החלטה
  • עליון
  • 19/07/2004
  • מאזכרים: 218

ע"פ 4466/98 - ראמי דבש נ' 1. מדינת ישראל

א' ברקת' אור , א' מצא , מ' חשין , ד' דורנר , ד' ביניש , א' ריבלין ,
תק-על 2002(1), 1838
נושאים:
הלכות
השופט מ' חשין:
משיצא זכאי בדין מאשמת אונס, ביקש המערער מבית-המשפט כי יחייב את המדינה ואת המתלוננת נגדו לשלם לו את הוצאות הגנתו ולפצותו על ימי שהותו במעצר ועל ימי ריתוקו לביתו. בית-משפט קמא סירב לבקשה, ועל-כך הערעור שלפנינו. בעבר נשמעו דיעות שונות בסוגיה זו של תשלום הוצאות הגנה ופיצוי בגין מעצר ומאסר לאחר זיכויו של נאשם בדין, ועל-כן החלטנו על הרחבת ההרכב וביקשנו כי באי-כוח בעלי-הדין יעלו את טיעוניהם על הכתב. ביקשנו ונענינו.
ראשי פרקים בהשתלשלות האירועים בבית-המשפט
  • לא נצפה
  • עמודים: 34
  • פסק דין
  • עליון
  • 22/01/2002
  • מאזכרים: 218

ע"א 3213/97 - יחזקאל נקר ואח` נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה

ת. אור, מ. חשין, ע. ר. זועבי
תק-על 1999(3), 2109
נושאים:
הלכות
המערערים הינם הבעלים של מספר חלקות מקרקעין בהרצליה * בעת הפקדת התב"ע להרצליה הוגדרו בה החלקות כשטח "חצי חקלאי" * הועדה לשמירה על קרקע חקלאית התנגדה לקיומו של אזור "חצי חקלאי" וביקשה לחלק את הקרקעות בין יעוד לחקלאות לבין יעוד למגורים, באופן שחלקות המערערים יכללו בשטח שמיועד לחקלאות * הועדה המחוזית לתכנון ובניה החליטה לקבל עמדה זו אולם, בהחלטתה, בפרק מילולי, באים מקרקעי המערערים, משום מה, בגדר החלקות שיהיו אזור מגורים * לאחרונה הופקדה תוכנית חדשה החלה על חלקות המערערים. הנחת היסוד לתוכנית זו היתה שייעודן של חלקות המערערים הוא חקלאי * המערערים עתרו לביהמ"ש המחוזי להצהרה כי חלקותיהם מצויות, עפ"י התב"ע המחייבת, בתחום אזור מגורים * לטענתם, הדבר עולה מהחלטת הועדה המחוזית. בנוסף, בתשריט שצורף להחלטה זו סומנה אחת החלקות ככלולה באזור למגורים * לטענת ועדות התכנון, המקומית והמחוזית, התשריט המקורי, אשר נמצא במשרדי המועצה הארצית לתכנון ובניה, מורה כי יעודן של החלקות הינו חקלאי, והוא המחייב * ביהמ"ש (כב' הש' א. גורן) קבע כי התשריט המקורי תומך בגרסת המשיבות. נקבע כי עפ"י פקודת בניין ערים 1936, החלה על העניין, התשריט הוא האלמנט הדומיננטי בתוכנית והוא גובר על החלטה מילולית של הועדה המחוזית * מכאן הערעור * הדעת נותנת כי נפלה טעות בהחלטה המילולית של הועדה המחוזית וכי הופעתה של אחת החלקות באזור למגורים, בתשריט שצורף להחלטה זו, מקורה בנתז צבע * יתרה מכך, החלטות הועדה המחוזית אינן חלק מתוכנית המתאר ואין להן תוקף אופרטיבי. ערכן הוא ערך "היסטורי" וניתן להידרש להן אך לצורך פרשנות * התוכנית המחייבת היא תוכנית המתאר כפי שפורסמה ברבים ואשר מופקדת במשרדי המועצה הארצית * עפ"י התשריט הקובע נופלות חלקות המערערים באזור חקלאי * הערעור נדחה *
  • לא נצפה
  • עמודים: 15
  • פסק דין
  • עליון
  • 31/08/1999
  • מאזכרים: 218

בג"צ 7029/95 - הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית הדין הארצי לעבודה עמית - הסתדרות עובדים מכבי מרכז השלטון המקומי מדינת ישראל היועץ המשפטי לממשלה

א' ברקש' לוין , א' גולדברג , ת' אור , א' מצא , מ' חשין , י' זמיר , ט' שטרסברג-כהן , ד' דורנר ,
תק-על 1997(1), 1094
נושאים:
עבודה - יחסי עובד מעסיק - ארגוני עובדים/מעבידים (כולל דמי חבר/טיפול)
עבודה - זכויות/חובות עובדים ומעסיקים
הלכות
* ארגון עמית, נוסד בשנת 94' על ידי קופת חולים מכבי וקרן מכבי * הארגון ביקש מביה"ד הארצי לעבודה כי יכיר בו כארגון עובדים לכל עניין ודבר * ביה"ד הכיר בארגון עמית כארגון עובדים * העתירה הינה נגד החלטתו של ביה"ד * שום ארגון אינו זכאי לקבל, משום בימ"ש, הכרה כי הוא ארגון עובדים לכל דבר ועניין * זוהי הכרה כוללנית מדי * הכרה שיפוטית יכולה להינתן לעניין מסוים, מוגדר ומוגבל * הדיון התייחס אך ורק לשאלה האם ארגון עמית זכאי להכרה כארגון עובדים לצורך ס' 25 לחוק הגנת השכר * ההגדרה למושג ארגון עובדים אינה עולה מפורשות מהחוק אלא מן הפסיקה * סימני ההיכר העיקריים של ארגון עובדים הינם: ארגון של קבע, שרוב חבריו עובדים-שכירים, והוא פועל על פי תקנון, באורח דמוקרטי ועצמאי, לקדם את עניינם של העובדים, בראש ובראשונה במישור של יחסי עבודה קיבוציים * זהו המובן הכללי של ארגון עובדים, והוא חל גם בהקשר של חוק הגנת השכר * ארגון עמית אינו ארגון עובדים לפחות מארבע בחינות ! אין יסוד לומר כי ארגון עמית שם לו למטרה מרכזית, הלכה למעשה, את שיפור תנאי העבודה בדרך של פעילות במישור של יחסי עבודה קיבוציים * לא ידוע, על סמך החומר שעמד לרשות ביה"ד לעבודה, מי הם חברי הארגון, ומכל מקום לא הוכח כי רוב חברי הארגון הם עובדים שכירים * הארגון אינו דמוקרטי, כיון שלא נערכו בחירות למוסדות הארגון * הארגון וחבריו תלויים בקופ"ח מכבי וקרן מכבי שהקימו את הארגון ועדיין ממנים אותו ולכן אין הארגון עצמאי * ארגון כזה יכול להמשיך ולפעול אך אין להכיר בו כארגון עובדים לצורך ס' 25 לחוק הגנת השכר *
  • לא נצפה
  • עמודים: 62
  • פסק דין
  • עליון
  • 27/02/1997
  • מאזכרים: 218

ע"א 809/90 - מרדכי חי לידאי נ' דבורה לידאי

ד. לויןש. נתניהו , י. מלץ ,
תק-על 1992(1), 2443
נושאים:
הלכות
השופטת ש. נתניהו:
המשיבה פנתה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת.א. 1671/83) בבקשה להצהיר על שותפותה, בחלקים שווים, עם בעלה, המערער, ברכוש שפרטיו נתנו בשתי רשימות שצורפו לכתב התביעה. כמו כן בקשה לחייב את המערער להגיש דו"ח מפורט בשבועה של הרכוש שבידו ולחייבו, לאחר מתן חשבונות, להעביר על שמה את אשר יתברר שמגיע לה.
הצדדים נשאו ב1946- וחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג1973- לא חל עליהם.
  • לא נצפה
  • עמודים: 10
  • פסק דין
  • עליון
  • 20/01/1992
  • מאזכרים: 218

ע"א 192/85 - קצין התגמולים נ' פרומה הכט

השופט א' ברק השופט ש' לוין השופט ד' לוין השופט ג' בך השופט מ' בן-יאיר
פ"ד מד(3), 646
נושאים:
ראיות - עדויות
הנטל המוטל על קצין התגמולים להוכיח כי מחלת חייל שנגרמה בעת השירות לא נגרמה עקב השירות
  • לא נצפה
  • עמודים: 14
  • פסק דין
  • עליון
  • 29/08/1990
  • מאזכרים: 218

ע"א 631/83 - "המגן" חברה לבטוח בע"מ נ' "מדינת הילדים"

לפני השופטים ד' לוין, ג' בך, א' גולדברג
פ"ד לט(4), 561
נושאים:
ביטוח - אחר
תביעה עפ"י פוליסת ביטוח נגד הפסדים בגין אירוע שאין למבוטח שליטה עליו
  • לא נצפה
  • עמודים: 24
  • פסק דין
  • עליון
  • 08/12/1985
  • מאזכרים: 218

ר"ע 418-85 - פרץ רוקינשטיין נ' מדינת ישראל

מ. שמגר
תק-על 1985(3), 986
1. [279] המבקש הורשע בבית משפט השלום בעבירה של חציית צומת באור אדום ונגזר לו קנס בסך 120,000 שקלים והוא נפסל לנהיגה למשך 18 חודשים. המשפט של המבקש נתקיים בהעדרו. הוא אמנם הוזמן למשפט ששה ימים לפני שהמשפט התקיים אך לטענתו שכח על מועד המשפט ולכן לא היה נוכח בו. הוא ביקש בבית משפט השלום שהדיון שהתקיים שלא בנוכחותו יבוטל, אך בית משפט השלום דחה בקשה זו וגם ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה.
[280] הבקשה שבפנינו היא למתן רשות ערעור כדי שבית המשפט יורה על שמיעתו של המשפט מראשיתו.
2. לא ראיתי מקום למתן רשות...
  • לא נצפה
  • עמודים: 2
  • החלטה
  • עליון
  • 14/08/1985
  • מאזכרים: 218

מאגר: