ע"פ 3490/97 - המערער: אליהו יצחק נ' המשיבה: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כפר סבא
כבוד השופט י' קדמי , כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן , כבוד השופט י' טירקל
תק-על 1998(1), 888
נגד מבנה שהקים המערער ללא היתר ( להלן: "המחסן") הוצא ע"י בימ"ש שלום צו הריסה מכח סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 * זאת על אף שלתביעה לא היו ראיות לגבי מועד הקמת המבנה, ולכן כתב האישום נגד המערער בוטל * לטענת המערער, לא ניתן להוציא צו הריסה מכח סעיף 212 שכן, סעיף זה חל רק מקום בו "נעברה עבירה", ואילו הוא זוכה מן העבירה שהואשם בה * עוד הוא טוען כי בימ"ש קמא לא הפעיל שיקול דעת נאות לעניין צו ההריסה * אין מניעה להחיל את סעיף 212(5) גם לגבי מי שזוכה בדינו, כאשר הזיכוי אינו שולל את העובדה הבסיסית שהמבנה הוקם בעבירה * במקרה דנן לא ניתן להעמיד את המערער לדין בשל אי ידיעת המועד שבו הוקם המחסן, ובהתחשב בפרק הזמן הממושך שחלף מאז הקמתו * בנסיבות אלה "זיכויו" של המערער אינו אומר שהמחסן לא נבנה בעבירה * תכליתו של צו ההריסה לפי סעיף 212 היא שמירה על הסדר הציבורי ומניעת מטרד לציבור בשל עצם קיומו של מבנה בלתי חוקי * כאשר מדובר בבקשה למתן צו הריסה לפי סעיף 212 לא די למדינה בהוכחה כי נתקיימו התנאים המקימים את הסמכות לצוות על הריסה, ועליה להוכיח כי ישנה הצדקה ליתן צו כזה מטעמים של עניין ציבורי חשוב * בפני המתנגד למתן הצו פתוחה האפשרות להציג שיקולים התומכים בהתנגדותו, ועל הרשות לעמת בין השיקולים המתנגשים * מלשון החלטת בימ"ש השלום נראה כי התייחס לבקשה לצו הריסה כאילו נטל ההוכחה רובץ על המערער * ואולם, פרוטוקול הדיון מלמד כי ביהמ"ש היה ער לחובתו למצוא "הצדקה" למתן צו הריסה.* לכן החלטתו ניתנה כדין
- לא נצפה
- עמודים: 8
- פסק דין
- עליון
- 03/02/1998
- מאזכרים: 219
