כבוד הנשיא א' ברקכבוד השופטת מ' נאור , כבוד השופט א' רובינשטיין ,
תק-על 2005(2), 7829
* לאחר שנסע במסלול הנגדי, חצה את הצומת בניגוד לרמזור אדום ופגע בניידת משטרה, הורשע המערער ע"י בית המשפט המחוזי בסיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה (עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977). המערער מסתמך על הסעיף הנ"ל הקובע כי "העושה אחת מאלה, בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו - מאסר עשרים שנים..." וטוען כי מכיוון שלא התכוון לפגוע או לסכן איש ממשתמשי הדרך, לא ניתן להרשיעו בסיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה. לטענת המדינה, העובדה כי המערער לא התכוון לפגוע או לסכן איש ממשתמשי הדרך אינה רלוונטית שכן להתנהגותו נלווה יסוד נפשי של צפייה ברמה קרובה לוודאות לאפשרות התרחשות הסיכון וזה מספיק על מנת להרשיעו* נקבע: כלל הצפיות הוא כלל מוכר בשיטתנו המשפטית. משמעותו היא כי היסוד הנפשי של כוונה מתקיים בעושה, אף אם זה לא רצה להשיג תוצאה כלשהי בהתנהגותו, אך נתקיימה אצלו צפייה ברמת הסתברות גבוהה כי התוצאה אמנם תושג עקב ההתנהגות. עולה השאלה האם כלל הצפיות חל על עבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה? יש להשיב על שאלה זו בחיוב. תכליתו של האיסור בסעיף 332(2) לחוק היא להגן על חייהם ובטיחותם של נוסעים המשתמשים בנתיב תחבורה או בכלי תחבורה ולהבטיח את התנועה בדרך. השמירה על שלמות גופו, חייו ובטיחותו של האדם היא ערך המצדיק הגנה מפני פגיעה, לא רק כאשר לעושה המעשה המטרה להשיג את היעד האסור, אלא גם מקום שהוא צפה כאפשרות קרובה לוודאי את התממשות המטרה האסורה, ואפילו לא רצה בה. אין לאדם חירות לנהוג בדרך כאוות נפשו תוך סיכון חייהם של אחרים במודע. על כן, יש לומר כי כלל הצפיות חל בעבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין. הערעור נדחה*
