א' ברק , ט' שטרסברג-כהן , י' טירקל
תק-על 2001(3), 2650
* רוכש ניירות ערך הגיש תביעה ייצוגית כנגד חברה ונושאי משרה בה, בגין פרסום פרט מטעה בתשקיף ובדו"חות הכספיים של החברה * התביעה הוגשה בהתבסס על עילות המעוגנות בדיני ניירות ערך ועילות המעוגנות בדינים אחרים, דוגמת דיני הנזיקין, החוזים ועשיית העושר * במסגרת הדיון בבקשה לאישור התביעה כייצוגית, עלו השאלות הבאות: (א) האם מוגבל תובע ייצוגי, המגיש תביעה מכוח חוק ניירות ערך התשכ"ח-1968 (חוק ני"ע), לעילות תביעה המצויות בחוק גופו? (ב) האם נדרש התובע הייצוגי להסתמך באופן ישיר על הפרט המטעה, בכדי שתקום לו עילת תביעה מכוח חוק ני"ע? * נקבע: ייחוד העילה: עקרונית, יש לאפשר לכלול במסגרת התובענה הייצוגית מכוח חוק ני"ע, כל עילה על-פי כל דין ואין מקום להגביל את התביעה הייצוגית לעילות המצויות בחוק ני"ע בלבד * זאת בין היתר, על-מנת לקדם את תכלית התובענה הייצוגית בחוק ני"ע - שהיא הגברת הפיקוח על נושאי משרה ובעלי שליטה בחברות ציבוריות והשרשת נורמות של הגינות ויושר בפעילות שוק ההון * דרישת ההסתמכות: העילות מכוח חוק ני"ע עליהן הסתמך התובע בתביעתו, הן הפרת חובת גילוי ודיווח, פרט מטעה בתשקיף והפרת הוראות חוק ני"ע, לפי סעיפים 31, 32, ו-52יא לחוק * הוראות אלה, על-פי לשונן ותכליתן, אינן מחייבות הסתמכות התובע על הפרט המטעה או על הפרת הוראות החוק, בכדי שתוטל אחריות על נושאי המשרה בחברה * ביחס לעילות שמקורן חיצוני לחוק ני"ע, מרביתן אינן מחייבות הסתמכות ישירה של התובע על הפרטים המטעים לשם הקמת עילת התביעה והגשת תובענה ייצוגית * עם זאת, העילות הנזיקיות שבתביעה - עוולות התרמית ומצג השווא הרשלני - דורשות כי הנזק לתובע ייגרם עקב הסתמכותו על המצג הכוזב או הרשלני * דרישה זו מביאה במקרים רבים לתוצאה בלתי רצוייה, לפיה אחראי לתרמית או ליצירת מצג שווא רשלני בניירות ערך, הופך לחסין מפני תביעת משקיעים * זאת, בשל הקושי להוכיח את יסוד ההסתמכות * ניתן למנוע תוצאה זו, על-ידי הסתפקות בהסתמכות עקיפה של התובע על מסמכי החברה, כעונה על דרישת ההסתמכות * מכאן, די שהתובע יראה כי נשען על מקורות מידע סבירים שניזונו בעצמם ממסמכי החברה - כגון דיווחים בעיתונות, ניתוח יועצי השקעות ואנליסטים - ובשל הסתמכות עקיפה זו נגרם לו הנזק, כדי לעמוד בדרישת ההסתמכות *