כבוד השופטת א' פרוקצ'יהכבוד השופט א' רובינשטיין , כבוד השופט י' עדיאל ,
תק-על 2005(3), 6881
* משרד הפנים דחה את בקשתם של המערערים לאחוד משפחות לאור מסמכים שהועברו אליו מהמוסד לביטוח לאומי שקבעו כי מרכז חייהם של המערערים אינו בישראל. המערערים יוצאים כנגד החלטה זו וטוענים כי היה על המשיב לבחון את הראיות בעצמו ולא להסתמך על חקירת המוסד לביטוח לאומי* נקבע: רשות מינהלית איננה כפופה, כידוע, לדיני הראיות הרגילים והיא רשאית לבסס החלטתה, על כל ראיה אשר כל אדם סביר היה רואה אותה כבעלת ערך הוכחתי והיה סומך עליה. על הרשות המינהלית אמנם מוטלת חובה לאסוף ראיות הרלבנטיות להחלטתה, אך היא אינה חייבת לעסוק במלאכה זו בעצמה, אלא רשאית היא להיעזר לצורך כך באחרים. רשות מינהלית אף רשאית לבסס החלטתה על קביעות עובדתיות של אחרים, ובכללם רשויות מינהליות אחרות, וזאת בהתחשב במידת המיומנות של אותה רשות מינהלית אחרת בנושא העובדתי, ובמידת עיסוקה של אותה רשות בנושא הנדון במסגרת עבודתה השוטפת. במקרה הנדון, המשיב ביסס החלטתו, כי לא הוכח מרכז חיים של המערערים בישראל, על חקירות שבוצעו על-ידי המוסד לביטוח לאומי ועל עדויות שנגבו במסגרת אותן חקירות. לאור האמור, בענייננו, המשיב היה רשאי לבסס החלטתו על חומר הראיות שנאסף על-ידי המוסד לביטוח לאומי. הערעור נדחה*
