ע"א 3380-97 - תמגר נ' 1. גושן בלהה
ת' אורט' שטרסברג-כהן , ח' אריאל ,
תק-על 1998(4), 944
המשיבה התקשרה עם קבלן בזיכרון דברים לעסקת קומבינציה, לפיו יבנה הקבלן בנין על קרקע שבבעלותה * הצדדים הסכימו לערוך חוזה מפורט תוך 30 יום * הסכמה זו לא התממשה, שכן המשא ומתן לגיבוש חוזה עלה על שרטון * הקבלן ביקש מביהמ"ש להצהיר כי בין הצדדים נכרת חוזה מחייב הניתן לאכיפה * מנגד טענה המשיבה כי מדובר לכל היותר בהתחייבות לנהל משא ומתן לקראת חוזה, לחלופין טענה המשיבה, כי אף אם ייקבע שמדובר בחוזה, הרי שהוא אינו ראוי לאכיפה, שכן לאור החשדנות ההדדית השוררת בין הצדדים, תידרש מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם ביהמ"ש על ביצוע החוזה * ביהמ"ש קמא קבע כי הוכחה גמירות הדעת של הצדדים להתקשר בחוזה מחייב, אולם לא הוכחה מסוימות. זאת מאחר ולא סוכמו הפרטים המהותיים הבאים: 1) לא נקבעה בטוחה שעל הקבלן לתת למשיבה לביצוע התחייבויותיו; 2) לא נקבע כי על הקבלן לרשום הערת אזהרה על הקרקע שימכור לרוכשים; 3) לא זוהו המגרשים עליהם תיבנינה יחידות הדיור אותן תקבל המשיבה כתמורה לקרקע שתעביר לקבלן * מכאן ערעור הקבלן * הצדדים הסכימו, שרק עם מסירתן של יחידות הדיור המושלמות לידי המשיבה, תועבר הבעלות ביתר החלקות לקבלן, סעיף זה הינו בעל אופי של בטוחה מספקת למשיבה * מתן בטוחה בדרך של רישום הערת אזהרה אינו הבטוחה ההכרחית אשר על קבלן לתת לרוכשי הדירות * לעניין זיהוי המגרשים שיינתנו למשיבה, הוכחה הסכמה בע"פ בין הצדדים, לפיה למשיבה תהיה זכות לבחור הדירות כרצונה. דרך זו הינה דרך ראויה כתחליף להשלמת ההסכם בין הצדדים * לאור זאת יש לקבוע כי מדובר בחוזה מחייב * אין מקום לשלול את אכיפת החוזה. החוזה אינו מורכב במיוחד, ואין חשש שהעדר שיתוף פעולה ורצון טוב יובילו לצורך בפיקוח בלתי סביר של ביהמ"ש *
- לא נצפה
- עמודים: 10
- פסק דין
- עליון
- 04/11/1998
- מאזכרים: 232
