א' ברק(בדימ') ש' לוין , ט' שטרסברג-כהן ,
תק-על 2003(2), 5501
פרשת בנק צפון אמריקה - ערעור שני דירקטורים לשעבר של בנק צפון אמריקה על החלטת ביהמ"ש המחוזי לחייב אותם בתשלום פיצוי בסך כ-500 מיליון שקל, ביחד ולחוד, בגין התרשלות בתפקידם כדירקטורים ואי-עמידה בסטנדרט ההתנהגות הנדרש מדירקטור סביר * נקבע: המערערים התרשלו במילוי תפקידם כדירקטורים. התרשלות זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בהעדרות מרוב ישיבות דירקטוריון הבנק, אצילת סמכויות לדירקטורים חליפים ולמינהלת הבנק, היכרות מינימלית עם מצב ואופן ניהול הבנק, מתן אשראי ללא בטחונות נאותים בהליך לא תקין, העדר פיקוח על מנהלי הבנק שמעלו בכספי הבנק, והתרשלות ביחס להסדר ויסות מניות הבנק * כמו כן, המערערים אחראים בגין הפרת חובת אמונים כלפי הבנק. זאת, בשל כך שבכשירותם כדירקטורים של הבנק אישרו נטילת הלוואה ע"י חברה שהיא אחת מבעלות המניות של הבנק, אשר תיפרע דווקא ע"י הבנק. המערערים היו בעלי עניין באותה חברה, אולם בעת שפעלו כדירקטורים, לא עדכנו את הדירקטוריון ביחס לניגוד העניינים * שאלת הקשר הסיבתי: פיקוחו של בנק ישראל אינו פיקוח שיש בו כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין התרשלות המערערים והפרת חובת הנאמנות מצידם לבין לנזק * שאלת הנזק: הכנ"ר הציג עמדה ולפיה נזקי הבנק זהים לסך יתרות החובה שנוצרו בכלל חשבונות הבנק. אין לקבל זהות זו. היה צורך לבחון מה יצר את יתרות החוב באותם חשבונות, אשר ברובם שימשו לפעולות מסחריות נוספות. ואולם, גם השיטה שהציעו המערערים לוקה בפגמים. בנוסף לכך, הפער בין שתי השיטות עומד על 2% בלבד מסך הנזק הכולל. בנסיבות אלו, החלטת ביהמ"ש המחוזי שאימץ את שיטת הכנ"ר תישאר על כנה.
