מח 6148/95 - משה עזריה נ' מדינת ישראל
א' ברק
תק-על 1997(2), 3865
נושאים:
הלכות
בקשה למשפט חוזר. המבקש הורשע בביהמ"ש המחוזי ברצח. הרשעת המבקש בביהמ"ש המחוזי התבססה על הודיה שניתנה על ידו לפיה הוא שביצע את הרצח. בהמשך חזר בו המבקש מהודייתו והעלה גרסה נוספת בהודעה שמסר ובה טען כי היה עד ראיה למעשה. המבקש אף ערך שיחזור לגבי הודעתו זו. בבדיקה שנערכה למבקש נקבע כי המבקש מבחין בין טוב לרע ובין מותר לאסור. במהלך המשפט הכחיש המבקש כל קשר לאירוע. המבקש טען כי הופעלו עליו לחץ ואלימות על ידי החוקרים. ביהמ"ש קבע כי ההודיה ניתנה באופן חופשי ומרצון. נקבע כי אף אם נכונה הטענה בדבר הלחץ והאלימות לא היה בכך כדי להשפיע על רצונו החופשי במתן הודייתו, שכן ניתנה זמן ניכר לפני הטענה כי הוכה על ידי שוטר. על מנת להרשיע נאשם על סמך הודיה שמחוץ לכותלי ביהמ"ש יש צורך ב"דבר מה" התומך באמיתותה. ביהמ"ש הציג ראיות שונות המשמשות "דבר מה" והמצביעות על אמיתות תוכנה של הודיית המבקש. בין הראיות שהוצגו בבית המשפט היו בגדיו של הנרצח ועליהם שאריות תאי זרע של הרוצח. בבדיקה שנערכה לתאי זרע אלו עלה כי סוג הדם של האיש שרצח זהה לסוג דמו של המבקש. הוגש ערעור לבית המשפט העליון אשר נדחה. הבקשה מבוססת על טענה כי נתגלו ראיות המצדיקות עריכתו של משפט חוזר וכי קיים ספק בנכונות פסק הדין מתוכו הוא.
- לא נצפה
- עמודים: 23
- החלטה
- עליון
- 04/06/1997
- מאזכרים: 241
