ע"א 4114-96 - אבידור המאירי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
א' גולדברגד' דורנר , י' טירקל ,
תק-על 1998(2), 1993
המערער, היה מעורב בשנת 80' בתאונת דרכים * מיד לאחר התאונה החל להרגיש בתחושות ברגליו ובידו, אך הרופאים לא מצאו דבר והתופעה חלפה מעצמה. בשנת 82' כשהתחושות חזרו בשנית פנה למומחים שלא גילו דבר וטענו כי יתכן שזו פגיעה פסיכוטית שנגרמה בעקבות התאונה. רק בשנת 88' אובחנה אצל המערער מחלת "טרשת נפוצה" שפרצה בעקבות התאונה * בשנת 93', כשלוש עשרה שנה לאחר קרות התאונה, הגיש המערער תביעה לבית המשפט. אך ביהמ"ש דחה התביעה על הסף בשל התיישנותה ע"פ סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין * ע"פ חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים לעניין נזק גוף יש להחיל את סעיף 2(89) לפק' הנזיקין, אך אין כל מניעה להחיל גם את סעיף 8 לחוק ההתישנות * סעיף 89 קובע כי תקופת ההתישנות נגמרת לאחר 10 שנים מיום קרות התאונה בעוד שסעיף 8 לחוק ההתישנות קובע כי את תקופת ההתישנות יש להחיל רק מאז שנודעו לנפגע עובדות עילת התובענה. לשני החוקים תחולה מצטברת * בכדי שתקופת ההתישנות תתחיל את מרוצה ע"פ סעיף 8 לחוק ההתישנות לא די בגילוי הנזק אלא יש צורך גם בגילוי הקשר הסיבתי בין הנזק למעשה או למחדל של המזיק * את המילים "נודעו לתובע" שבסעיף 8 יש לפרש כידיעה שאיננה משוללת הגיון פנימי ושיש לה אחיזה מינימלית במציאות. סבירות הגילוי תלויה במושא הגילוי, במידע שכבר הצטבר אצל התובע, בגודל הנזק ובסיכוי ההצלחה של התביעה הפוטנציאלית * בנסיבות העניין, אומנם הנזק שנגרם לתובע נתגלה כבר בשנת 82' אך אז עוד לא התגלתה הזיקה הסיבתית. על כן אין זה נכון להחיל את תקופת ההתישנות כבר מאז
- לא נצפה
- עמודים: 7
- פסק דין
- עליון
- 19/04/1998
- מאזכרים: 244
