א' ברק , מ' חשין , י' אנגלרד
תק-על 2000(4), 1012
המשיבה רכשה מקרקעין ברמת-גן, הרסה את המבנים שהיו עליהם, ובנתה במקומם מבנים אחרים * הבניה חייבה העתקתו של קו הביוב במקרקעין והתאמתו למבנים החדשים * עיריית רמת-גן דרשה מהמשיבה לשלם היטל ביוב, מבלי ששלחה לה דרישת תשלום, כנדרש לפי חוק הביוב * המשיבה שילמה, תחת מחאה, והגישה תביעת השבה לבימ"ש קמא * לטענתה, היא לא חייבת בהיטל ביוב והואיל ולא נמסרה לה דרישת תשלום, הואיל ובעלי המקרקעין הקודמים שילמו כבר דמי השתתפות * בימ"ש קמא קיבל את התביעה * מכאן ערעור העיריה * נקבע: אי משלוח דרישת התשלום: השאלה שיש לבחון היא האם הפרת חובת משלוח דרישת התשלום היא הפרה מהותית * הפרה מהותית היא הפרה שעשויה היתה להשפיע על תוכן החלטת הרשות בצורה מהותית * לא כל הפרה של הוראות חוק מביאה לביטול החלטת הרשות * גם הפרה מהותית עשויה שלא להביא לבטלות הפעולה המינהלית, אם הפגיעה בתכלית החוק, כתוצאה מביטול הפעולה, אינה שקולה כנגד הפגיעה בתכלית החוק כתוצאה מקיומה * הפרת חובת משלוח דרישת התשלום אינה הפרה מהותית, שכן החלטת העיריה לא היתה משתנה אילו נשלחה דרישת תשלום כנדרש * למשיבה לא נגרם כל נזק * לכן, הסעד הראוי אינו ביטול החיוב בהיטל * אין במסקנה זו כדי לשחרר עיריות מחובתן לשלוח דרישות תשלום * תשלום דמי השתתפות על ידי הבעלים הקודמים: סעיף 27 לחוק הביוב משחרר בעל נכס ששילם דמי השתתפות מתשלום היטל ביוב. אולם השחרור הוא בגין השלב שעבורו שולמו דמי השתתפות * לגבי שלבים חדשים – אין בדמי ההשתתפות לחסום גביית היטל ביוב * במקרה הנדון, הבעלים הקודמים שילמו דמי השתתפות בהתקנת הביוב ששירת את המבנים שהיו קיימים על המקרקעין * היטל הביוב בו חוייבה המשיבה מתייחס לביוב שהוקם למבנים החדשים שבנתה המשיבה * הערעור התקבל *