א' ברקד' ביניש , י' אנגלרד ,
תק-על 2000(2), 2358
בנק המזרחי הגיש תביעה כנגד חברה שנטלה ממנו הלוואה שלא נפרעה וכנגד מנהליה, שערבו להחזר ההלוואה * ביהמ"ש קמא קבע כי הבנק כפה על המנהלים רכישת תוכניות חסכון כתנאי למתן ההלוואה לחברה ובכך עבר על איסור התניית שירות בשירות והפר את חובת הנאמנות. לפיכך נקבע כי על הבנק לבטל את תוכניות החסכון ולהזרימן לחשבונה של החברה * מכאן הערעור * לטענת הבנק, על הקורלציה בין השירותים הניתנים להתקיים ביחס לאותה אישיות משפטית, ואילו כאן תוכניות החסכון נפתחו על שם המנהלים באופן פרטי, ואילו הגדלת מסגרת האשראי התייחסה לחברה * בנוסף, לטענתו, אין הוא חב חובת נאמנות כלפי המשיבים, שהם בעלי מומחיות מסחרית ונעזרים ברו"ח ובעו"ד * התניית שירות בשירות: אין לקבל את הטענה כי נדרשת קורלציה משפטית בין השירותים, במובן זה שתוכניות החסכון יפתחו על שמה של החברה שלה מוענק האשראי * מתוך היחס בין חשבונותיהם של המנהלים לבין חשבונות החברה ומכך שלא נעשתה כל אבחנה בין הפעילות בחשבונות השונים רשאי היה ביהמ"ש להסיק מסקנות בדבר הקשר בין כל החשבונות * חובת הנאמנות של הבנק: אמנם, ביטוייה הקונקרטי של חובת הנאמנות אינו מחייב נקיטה באותם צעדים בכל המקרים ואינו בא לידי ביטוי באותו אופן כלפי כל לקוח. עם זאת, אין לומר כי החובה עצמה אינה מתקיימת כשמדובר בלקוח מנוסה הבקיא בעניינים פיננסים * בענייננו, ה"מומחיות" שמייחס הבנק למשיבים לא יכולה היתה להועיל להם, נוכח הידיעה כי סירובם לפתוח תוכניות חסכון יביא לסירוב מצדו של הבנק להגדיל את מסגרת האשראי לחברה, שהיתה נתונה במצוקה כלכלית קשה * הערעור נדחה *