חיפוש משולב

לדף הבית
6,352,099תוצאות חיפוש נמצאו

בג"צ 10650/03 - 1. עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל העותרים בבג"ץ 7052/03 2. עו"ד מוראד אל סאנע 3. עביר אל סאנע 4. רנית טבילה 5. חאתם טבילה 6. אסאלה טבילה-קטינה 7. דימא טבילה-קטינה 8. שאוקי ח'טיב נ' 1. שר הפנים                                          המשיבים בבג"ץ 7052/03 ובבג"ץ 8263/03 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. הרוב היהודי לישראל 4. עמותת נפגעי הטרור הערבי 5. שפרה הופמן 1. היועץ המשפטי לממשלה                       המשיבים בבג"ץ 7102/03 2. שר הפנים 3. הרוב היהודי לישראל 4. עמותת נפגעי הטרור הערבי 5. שפרה הופמן 1. שר הפנים                                          המשיבים בבג"ץ 7642/03 ובבג"ץ 7643/03 2. הרוב היהודי לישראל 3. עמותת נפגעי הטרור הערבי 4. שפרה הופמן 1. שר הפנים                                         המשיבים בבג"ץ 8099/03 2. מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון 3. מפקד כוחות צה"ל באזור חבל עזה 4. הרוב היהודי לישראל 5. עמותת נפגעי הטרור הערבי 6. שפרה הופמן 1. שר הפנים                                         המשיבים בבג"ץ 10650/03 2. מנהל מינהל האוכלוסין 3. מנהל לשכת מינהל האוכלוסין בירושלים 4. הרוב היהודי לישראל 5. עמותת נפגעי הטרור הערבי 6. שפרה הופמן

  כבוד הנשיא א' ברק כבוד המישנה לנשיא (בדימ') מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' עדיאל
תק-על 2006(2), 1754
נושאים:
חוקתי - אחר
הלכות
  פסק-דין   הנשיא א' ברק:   חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 , קובע כי שר הפנים לא יעניק לתושב של יהודה, שומרון או חבל עזה אזרחות, ולא יתן לו רשיון לישיבה בישראל. כמו כן קובע החוק כי מפקד האזור לא יתן לתושב כאמור היתר לשהייה בישראל. הוראה זו אינה חלה על ישראלים המתגוררים באזור.
  • לא נצפה
  • עמודים: 171
  • פסק דין
  • עליון
  • 14/05/2006
  • מאזכרים: 264

בג"צ 585/01 - 1. אירית קלכמן נ' ראש המטה הכללי רב אלוף שאול מופז

א' מצא , א' ריבלין , א' פרוקצ'יה
תק-על 2003(4), 2726
נושאים:
הלכות
העותרות הן אלמנות צה"ל. בעליהן נפלו לפני למעלה מ 20 שנה בעת ששרתו בצה"ל במעמד של טייסים בשיורת מילואים פעיל. הן קיבלו מלוא תשלומים הנתנים לאלמנות שבעליהן נספו בשירות מילואים וכן סכום נוסף המשולם לאלמנות טייסים ששרתו בקבע. בנוסף שולמו להן תשלומים נוספים ע"י מערכת הביטחון בחלקם לפנים משורת הדין. בזמן ההוא החוק הבחין בין חייל קבע לחייל מילואים ונתן לשאירי חייל קבע גמלאות ולא הכיר בזכות דומה ביחס לשאיריו של חייל מילואים. ההבחנה היתה מתוך הנחה כי זכויותיו של חייל המילואים מוסדרות במסגרת עיסוקו במגזר האזרחי. העותרות מבקשות להיכר בטייסים המנוחים כאילו היו טייסים בשירות קבע עובר לנפילתם. בכך תמומש הבטחה שניתנה להם בחייהם להכיר בהם לאחר מותם כאילו הפכו לטייסים בקבע טרם מותם. ההבטחה היתה בנוהל הפקדת טפסי גיוס לשירות קבע בכספת ומילוייםבמקרה של מוות. לטענתן, מדובר בהתחייבות מנהלית שיש לקיימה. לטענת המשיב, הצבא לא חלק על קיום ההבטחה אך שלל את תוקפה המשפטי היות ולא מתקיימים התנאים להכרה בהבטחה מנהלית. בנוסף טוען שהזמן הרב שעבר מונע אפשרות לברר באופן אפקטיבי את העובדות הצריכות לטענת קיומה של הבטחה מנהלית. נקבע: טפסי ההתחייבות אינם יכולים להחשב כהבטחה מנהלית מחייבת היות ולא עומדים בתנאים המצטברים הנדרשים ךחיובה של רשות לקיים הבטחה שניתנה. נוהל התחייבות שהונהג ע"י מפקדים בחיל האויר הינו נוהג פסול, שהווה חריגה מסמכות. יש בנוהל פגיעה מהותית בעקרון השויון בין טייסי מילואים בינם לבין עצמם ובינם לבין חיילי מילויאם בצה"ל כולו. העתירה נדחתה.
  • לא נצפה
  • עמודים: 19
  • פסק דין
  • עליון
  • 01/12/2003
  • מאזכרים: 264

ע"א 334-01 - 1. מדינת ישראל נ' 1. אברהים אבו שינדי

א' ברקד' ביניש , י' אנגלרד , עברה להתגורר [ ,
תק-על 2003(1), 2613
* המערערת, מדינת ישראל, פרסמה מספר מכרזים בהם הציעה למכירה נכס בבעלותה בו יושבים המשיבים כדיירים מוגנים. משלא התקבלו כל הצעות במסגרת אותם מכרזים, פרסמה המדינה מכרז ללא מחיר מינימום. הפעם הוגשו הצעות למכרז וחברה פלונית נבחרה כזוכה. בעקבות פרסום תוצאות המכרז הגישו המשיבים תביעתם לביהמ"ש המחוזי לביטול המכרז. לטענתם, ההחלטה על הזוכה נגועה בפגם מהותי היות והתבססה על תשתית עובדתית חסרה. בין היתר, לא הובאה לידיעת ועדת המכרזים העובדה כי ההצעה הזוכה נמוכה בהרבה משומה קודמת שהוציאה המדינה לנכס. כמו כן, בנסיבות העניין קבלת ההצעה האמורה משמעותה מכירת הנכס ללא רווח. לטענת המשיבים, לאור הפגם האמור החלטת ועדת המכרזים נגועה בחוסר סבירות קיצוני ודינה להתבטל. ביהמ"ש קמא (כב' הש' ג' קלינג) קיבל את טענות המשיבים והורה על ביטול תוצאות המכרז. מכאן הערעור. לטענת המדינה, תביעת המשיבים הוגשה רק כשנה לאחר פרסום תוצאות המכרז ולפיכך היה מקום לדחותה מחמת שיהוי. כן היא טוענת, כי למשיבים אין כל זכות עמידה לתקוף את המכרז היות ולא השתתפו בו. לבסוף היא טוענת, כי לא נפל כל פגם בהחלטת ועדת המכרזים המצדיק את ביטולה. נקבע: זכות העמידה: בעלי זכות עמידה הזכאים לתקוף תוצאותיו של מכרז, הנם מי שהשתתף במכרז ולא זכה בו, או מי שלא השתתף במכרז אך יש לו אינטרס אישי בתוצאותיו. זכות עמידתו של עותר ציבורי מובהק, קרי כזה שלא השתתף במכרז ואף אין לו עניין אישי בתוצאותיו, נותרת בצריך עיון. במקרה כאן, לאור העובדה כי המשיבים מתגוררים בנכס נשוא המכרז ואף הביעו נכונות לרוכשו בעצמם, יש לקבוע כי הם בעלי זיקה לתוצאות המכרז. על כן, למשיבים עומדת זכות עמידה לתקיפת תוצאות המכרז, חרף העובדה שלא השתתפו בו * סבירות החלטת המכרזים: כב' הש' א' ברק: במקרה דנן, הפגם עליו הצביעו המשיבים אינו פגם של מה בכך לאור העובדה כי החלטת ועדת המכרזים התקבלה על סמך תשתית עובדתית חסרה. כב' הש' ד' בייניש: חרף הפגם שנפל בה, החלטת ועדת המכרזים הנה סבירה, שכן בנסיבות העניין נראה כי זו לא היתה משתנה אפילו היתה מונחת לעיני הועדה התשתית העובדתית במלואה * שיהוי: דין תביעת המשיבים להידחות מחמת שיהוי סובייקטיבי ואובייקטיבי בהגשתה. על כן, המחלוקת בשאלת הפגם שנפל בהחלטת הרשות נותרת בצריך עיון * הערעור מתקבל *
  • לא נצפה
  • עמודים: 10
  • פסק דין
  • עליון
  • 09/01/2003
  • מאזכרים: 264

רע"א 83/01 - טובה וייס נ' יוסף מרדכי

לפני המשנה לנשיא ש' לוין
תק-על 2001(2), 985
ה ח ל ט ה המשנה לנשיא ש' לוין 1. ביום 12.4.01 בטלתי את פסק הדין שניתן על ידי ביום 11.2.01 , מן הטעם שלא ניתנה למשיב הזדמנות להביע את התנגדותו לדיון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. באותה החלטה, כפי שהובהרה ב- 25.4.01 , נתבקש פרקליט המשיב לפרט תוך שבעה 2.
  • לא נצפה
  • עמודים: 1
  • החלטה
  • עליון
  • 30/04/2001
  • מאזכרים: 264

רע"א 83/01 - טובה וייס נ' יוסף מרדכי

לפני המשנה לנשיא ש' לוין
תק-על 2001(2), 986
פ ס ק - ד י ן המשנה לנשיא ש' לוין פרקליט המשיב הביע לפני את התנגדותו לדון בבקשת הרשות לערער, כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. עיינתי בנימוקי התנגדותו, ונחה דעתי כי זכותו כבעל דין לא תיפגע אם אדון בבקשה לרשות לערער כאמור. המבחן הוא: אם לו היו טעמי ההתנגדות של המשיב לפני עת
  • לא נצפה
  • עמודים: 1
  • פסק דין
  • עליון
  • 30/04/2001
  • מאזכרים: 264

רע"א 8496/99 - ציון אדרי נ' בנק לאומי לישראל

לפני הרשם אמיר זולטי
תק-על 2000(2), 239
ה ח ל ט ה הרשם אמיר זולטי בפני בקשה לפטור מאגרה ומערבון. 1. המשיב תבע את המבקש בסדר דין מקוצר . בית משפט השלום בחיפה (כב' סגן הנשיא כ' ח'יר) נתן למבקש רשות להתגונן , אך התנה את מתן הרשות בהפקדת ערבות בסך 100,000 ש"ח. המבקש ביקש רשות לערער על החלטה זו ובית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ש' פינקלמן)
  • לא נצפה
  • עמודים: 2
  • החלטה
  • עליון
  • 16/04/2000
  • מאזכרים: 264

רע"פ 5635/93 - הועדה המקומית לתכנון נ' רפאל עורקבי

המשנה לנשיא א' ברק השופט י' קדמי השופט י' זמיר
פ"ד מח(2), 397
נושאים:
סדר דין אזרחי - ערעור
צו הריסה מינהלי. התערבות ביהמ"ש בהוצאת צו הריסה מינהלי
  • לא נצפה
  • עמודים: 8
  • פסק דין
  • עליון
  • 22/03/1994
  • מאזכרים: 264

ע"א 702-86 - איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' יצחק בן הרוש

ד. לויןת. אור , ש. אלוני ,
תק-על 1989(4), 497
פסק דין
השופט ד. לוין
1. לפנינו ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר חייב את המערערת בתשלום פיצויי נזיקין למשיב על פגיעה קשה שנפגע בריאותיו במהלך עבודתו אצלה, ועקב עבודתו זו. עיקר הערעור נסוב על שאלת התיישנותה של התביעה, ומקצת טענות המערערת מופנות לגופו של עניין, היינו כנגד עצם הקביעה בדבר חבותה בנזיקין ובדבר שיעורן. נדון בטענות כולן, לא לפני שנפרוש את יריעת העובדות הצריכות לעניין ואת עיקרי פסק דינה של הדרגה הראשונה.
  • לא נצפה
  • עמודים: 11
  • פסק דין
  • עליון
  • 28/12/1989
  • מאזכרים: 264

חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), תשכ"ד-1963

שכ"ד (6.12.1963) עמ' 12
  • לא נצפה
  • עמודים: 1
  • חקיקה מעודכנת
  • 02/11/2025
  • מאזכרים: 264

רע"א 2826-06 - המבקשים: 1. שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' המשיבים: 1. ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ

כבוד השופט א' גרוניס
תק-על 2006(2), 5616
1. בפניי בקשה לסעד זמני במסגרת בקשת רשות ערעור. בקשת הרשות לערער מכוונת כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט י' זפט) שלא ליתן סעד זמני בדמות צו מניעה כנגד מינויו של המשיב 18 למנכ"ל בנק איגוד לישראל בע"מ (המשיב 4) (להלן - הבנק).
2. המבקשים, יחד עם המשיבים 3-1, הינם בעלי השליטה בבנק. ביום 9.3.06 החליט דירקטריון הבנק למנות את המשיב 18 למנכ"ל הבנק החל מיום 1.4.06, במקום המשיב 15 אשר הודיע על פרישה מהתפקיד. המבקשים הגישו בבית המשפט המחוזי תובענה לסעד הצהרתי כי החלטת...
  • לא נצפה
  • עמודים: 4
  • החלטה
  • עליון
  • 20/04/2006
  • מאזכרים: 263

מאגר: