כבוד השופט א' א' לויכבוד השופט א' גרוניס , כבוד השופט י' עדיאל ,
תק-על 2005(3), 6411
* המערער הורשע בבית המשפט המחוזי ברציחת אישתו. הרשעתו התבססה בין השאר, על ההתאמה שנתגלתה בבדיקות מעבדה בין הפרופיל הגנטי של כתמי דם אשר נמצאו במשרד בו שהה המערער, לבין הפרופיל הגנטי של שורשי שערות שנלקחו מביתה של אישתו. המערער יוצא כנגד הרשעתו וטוען, בין היתר, כי נפלו פגמים בבדיקת הדנ"א שכן מומחי המדינה ניצלו עד תום את כתמי הדם שנמצאו במשרד לצורך בדיקתם, ובכך מנעו ממנו את האפשרות לערוך בדיקה באמצעות מומחים מטעמו*נקבע: מטעם המערער לא הועלו במהלך הדיון טענות קונקרטיות אשר נועדו לקעקע את אמינותם של תהליכי בדיקת הדנ"א במקרה הנדון, הפיקוח עליה, שיטת הפעולה והמכשירים בהם בוצעה. מכאן, שאף כי מיצוי הדנ"א שהופק מכתמי הדם שנמצאו במשרד, מבלי להותיר להגנה אפשרות לערוך בדיקה משלה, הוא בבחינת מחדל, בסופו של יום, רמת אמינותה הגבוה של הבדיקה שנערכה מאיינת הלכה למעשה כל סיכוי שבדיקה מטעם ההגנה, אם היתה נערכת, היתה מעלה תוצאה שונה. יש להוסיף כי שכיחות ההתאמה שנמצאה במקרה הנדון היא 1 ל-7 מיליארד, שבמובן המעשי היא זהות וודאית בין הפרופיל הגנטי של כתמי הדם ושערות אישתו של המערער. הערעור נדחה*