כבוד הנשיאה ד' בינישכבוד השופט א' גרוניס , כבוד השופטת א' חיות ,
תק-על 2007(2), 7669
מאז שנת 1996 פועלת בישראל נציגות אוניברסיטת לטביה בהתאם לאישור פעולה שניתן לה על-ידי המועצה להשכלה גבוהה, לפיו הותר לה לפעול בשיטת ה"למידה מרחוק", קרי: עבודה עצמית מול מוסד האם. בשלב מסויים, נפתחה כנגדה חקירה פלילית בנוגע לדרכי פעולתה וכן בגין חשדות לעניין הענקת תארים במרמה. בעקבותיה, הורתה פרקליטות המדינה, ביוני 2001, להקפיא את בדיקת אישורי השקילויות לבוגרי הנציגות. לימים, נתקבלה על-ידי נציב שירות המדינה ועל-ידי הממונה על השכר במשרד האוצר החלטה סופית שלא להעניק לבוגרי הנציגות אישורי שקילות, אשר טרם התקבלו מהגף להערכת תארים אקדמיים ודיפלומות מחו"ל, וכן לשלול את אישורי השקילות שהוענקו בעבר לחלק מבוגרי הנציגות. על כך הוגשו מספר עתירות לבג"ץ. מרביתן התקבלו, תוך קביעה, כי מאחר שלא נערך לכל אחד מהעותרים שימוע אינדיבידואלי, לא ניתנה להם זכות טיעון הולמת.
לפיכך, ולצורך הערכת התואר שקיבלו מאוניברסיטת לטביה, נשלחו אל בוגרי הנציגות שאלונים הנוגעים למהלך לימודיהם. במקביל, הוצאו על-ידי המשיבים תיקיהם האישיים של הבוגרים מהארכיב ונבדקו עבודות הגמר שלהם. כעשרים וחמישה אחוזים מהתיקים, לרבות עבודת הגמר, לא אותרו, וחלק מהבוגרים בחרו, על פי עצת עורכי דינם, שלא לענות על רבות מהשאלות שנשאלו במהלך הראיון, בטענה כי אלה אינן רלוונטיות. במהלך חודש פברואר 2005, החלו הבוגרים לקבל את החלטות הגף להערכת תארים בעניין בקשותיהם לאישורי שקילות, כאשר מרביתן נדחו.
הנימוק הראשון, אשר הופיע במרביתן המוחלטת של ההחלטות, בין אם כנימוק יחיד ובין אם בנוסף לנימוקים אחרים, היה כי תכנית הלימודים אשר נלמדה בנציגות אוניברסיטת לטביה בישראל לא תאמה את תכנית הלימודים אשר נדרשה על ידי אוניברסיטת האם, ולפיכך הנושא נמצא בבדיקת משרד החינוך. נימוק שני טען, כי הבוגר לא סיפק את המידע הנחוץ לצורך הליך שקילות התואר, שכן נמנע מלמסור פרטים במסגרת השאלון או הראיון האישי; והנימוק השלישי היה כי התגלו פגמים בעבודת הגמר של התלמיד. בעקבות כך הוגשו העתירות דנן.
