א' ברק , ד' דורנר , א' ריבלין
תק-על 2001(4), 1242
* בעלת מקרקעין פלונית ביקשה להקים בנין על מגרש שבבעלותה ופנתה למערערת, מתווכת (להלן: המתווכת), על מנת שזו תסייע לה במציאת משקיע-שותף להקמת הבניין * המתווכת פנתה למשיבה במכתב ששוגר בפקס - אשר כלל פרטים ראשוניים על המגרש - בו הציעה לה להתקשר בעסקה * כבר למחרת היום פנתה המשיבה למתווכת וקיבלה ממנה פרטים נוספים על העסקה, אולם לבסוף הודיעה לה כי היא אינה מעונינת בעסקה * לימים נודע למתווכת, כי בעלת המקרקעין והמשיבה התקשרו בעסקה * משכך, הגישה המתווכת כנגד המשיבה, תביעה לתשלום דמי תיווך בגין העסקה * ביהמ"ש המחוזי (כב' הש' י. הכט) דחה את התביעה, בקבלו את טענת המשיבה, כי עורך דינם המשותף של המשיבה ובעלת המקרקעין הוא שיזם את הקשר בין הצדדים ושימש כגורם היעיל שהוביל להתקשרות בעסקה * מכאן הערעור * נקבע: פעילות מצד גורם נוסף, המתרחשת לאחר שנתבצעה פעולת התיווך הראשוני, עשויה לחדש את המו"מ שנפסק, אך גם לנתק את הקשר הרלבנטי שבין פעולות המתווך בעבר לבין מימוש העסקה, עד שלא ניתן לזקוף עוד את התוצאה לפועלו של המתווך הראשון * קיום הסכם התיווך נתון עם זאת, ככל הסכם, לחובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב * צד המסכל את מאמציו של המתווך, ע"י ניצול המידע שנתקבל ממנו לצורך פניה ישירה לצד האחר לעסקה, תוך עקיפתו של המתווך, מפר את חובת תום הלב המוטלת עליו * סמיכות הזמנים שבין פניית המתווכת למשיבה, לבין מועד יצירת הקשר בין המשיבה לבין בעלת המקרקעין ונכונותה של המשיבה לפצות את המתווכת "לפנים משורת הדין" בגין פעולותיה, מעידים כי הקשר בין המשיבה לבעלת המקרקעין לא נוצר יש מאין וכי פועלה של המתווכת הניע את התהליך שהושלם, בסופו של יום, הודות לצד שלישי * לאור העובדה כי הן המתווכת והן עורך הדין היו גורמים יעילים להתקשרות, כל אחד מהם זכאי למחצית מדמי התיווך *