כבוד השופט א' גרוניס
תק-על 2006(2), 6988
* עניינה של הבקשה דנן, הוא סכסוך בין המשיבות 5-1 (תאגידי קלאב אין וקלאב הוטל) (להלן ביחד: קבוצת קלאב אין), מצד אחד, לבין בעלי "זכות נופש" במלונות הקבוצה, מצד שני. הסכסוך נסוב סביב סוגיית דמי האחזקה השנתיים שעל בעלי זכות הנופש לשלם לקבוצת קלאב אין. ענייננו בתביעות שהתובעים בהן (המשיבים 11-8 דכאן) מבקשים לאשרן כתובענות ייצוגיות (להלן: התובענה הייצוגית); ות"א 2399/03 בגדרו הגישו המבקשים דכאן תביעה קבוצתית המאחדת 5,586 תביעות אישיות (להלן: תביעת חזאן). קבוצת קלאב אין, הנתבעת בהליכים דלעיל, הגישה בקשה לעיכוב הדיון בתביעת חזאן בטענה של עניין תלוי ועומד, שכן השאלה העיקרית בשניהם - אופן חישוב דמי האחזקה השנתיים שעל בעלי זכות הנופש לשלם - זהה, ואין טעם לנהל אותם במקביל. תביעת חזאן, שהוגשה לאחר התובענה הייצוגית אשר נמצאת על סף שלב ההוכחות, נמצאת עדיין בשלבי קדם המשפט ולפיכך, מן הדין לעכב אותה. ביהמ"ש המחוזי קיבל טענה זו ועיכב את הדיון בתביעת חזאן. המבקשים סבורים כי שגה בעשותו כן. לטענתם, עיכוב תביעתם לא ייעל את הדיון, הואיל וממילא בכוונתם להודיע כי אינם מוכנים שפסק הדין בתובענה הייצוגית יחול עליהם. כן טוענים המבקשים, כי תביעתם רחבה מהתובענה הייצוגית ומעלה סוגיות נוספות שממילא לא יידונו בתובענה הייצוגית * נקבע: אם ההליכים אינם מייתרים זה את זה, משמעותו היחידה של עיכוב ההליכים הינה ניהולם בזה אחר זה, תחת ניהולם זה לצד זה. לכאורה, וזו אף עמדתה של קבוצת קלאב אין, גם אם יכריע ביהמ"ש בשאלת חישוב דמי האחזקה במסגרת התובענה הייצוגית, קביעתו לא תחול על המבקשים (שהודיעו כי יבקשו להוציא עצמם מגדר הקבוצה התובעת). לפיכך, סביר להניח, כי ביהמ"ש ייאלץ לשוב ולשמוע ראיות בשאלה זו גם בתביעת חזאן. ייתכן אף, שבשני ההליכים תינתן תשובה שונה לאותה שאלה ממש. יוער, כי טענת המשיבים, לפיה הכרעה בתובענה הייצוגית עשויה להוות מעשה בית דין לגבי כל בעלי זכות הנופש, מבוססת על ההנחה שהתובענה הייצוגית תאושר. המשיבים מתעלמים מכך שאם תידחה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, מטעמים מסוימים, בוודאי שההכרעה לא תהווה מעשה בית דין לגבי כלל בעלי זכות הנופש. במצב דברים זה, נראה כי אין תועלת בעיכוב תביעת חזאן. כך במיוחד, שעה שהליך אחר נגד קבוצת קלאב אין, התלוי ועומד בבימ"ש השלום, מעוכב עד למתן החלטה בתביעת חזאן. אפשרות אחרת, שטרם הועלתה, הינה דיון מאוחד בתובענה הייצוגית ובתביעת חזאן, בשאלה המשותפת - אופן חישוב דמי האחזקה השנתיים שעל בעלי זכות נופש לשלמם. לא נראה כי דיון משותף שכזה יגרום פגיעה למי מבעלי הדין. אפילו מדובר היה בפגיעה כלשהי, אין היא שקולה כנגד תוספת היעילות שתושג מדיון משותף. לאחר שתידון ותוכרע השאלה המשותפת, בהחלטה אחת שתינתן בשני ההליכים גם יחד, יוכל ביהמ"ש המחוזי לשוב ולפצל את הדיון, כמובן, הכל לפי שיקול דעתו. הקשיים הכרוכים באיחוד מוגבל וחלקי מתגמדים אל מול ניהול שני ההליכים בזה אחר זה או לחלופין ניהולם במקביל וללא נקודת השקה. זאת ועוד, השאלה המרכזית השנויה במחלוקת בין התובעים לסוגיהם לבין קבוצת קלאב אין הינה שאלה פרשנית בעיקרה, שעל פני הדברים אינה מצריכה הבאת ראיות רבות. כך, איפוא, הדיון החלקי המאוחד, גם אם יהיו שותפים לו צדדים רבים, לא יהיה מסובך או מסורבל יתר על המידה. המקרה דנן נמנה על המקרים החריגים בהם ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות דיוניות-ניהוליות של הערכאה הדיונית. זאת, בשל ההשלכה המערכתית של החלטת העיכוב. כלומר, מדובר בהחלטה שיש לה השפעה ניהולית מעבר לעניינם של הצדדים. רוצה לומר, כאשר להכרעה דיונית-ניהולית עלולה להיות השלכה שלילית בעלת משקל על ניהולם של משאבים שיפוטיים, ראוי לה לערכאת הערעור שתתערב, ואולי אף חובה עליה לעשות כן. הערעור התקבל *
