כבוד הנשיא (בדימ') א' ברקכבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין , כבוד השופטת ע' ארבל ,
תק-על 2006(4), 8171
המערער שימש כמנכ"ל החברה לטיפול והשבת מי ביוב באיזור נחל חדרה בע"מ ובהמשך שימש גם כממלא מקום מנכ"ל עירית חדרה. בתקופה זו כיהן המשיב כראש המועצה המקומית גבעת עדה וכחבר בדירקטוריון החברה. כתב התביעה שהגיש המערער נגד המשיב, עניינו בהתבטאויות שונות מפי המשיב בהתייחס למערער, שהתפרסמו בכלי התקשורת. במספר הזדמנויות, הטיל המשיב דופי ביושרו של המערער, טען כי הוא זייף פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה וכי הוא "חסר יושר אישי וציבורי".
בית המשפט המחוזי קבע, כי מהראיות שהובאו בפניו עולה בבירור כי אכן הדברים שיוחסו למשיב נאמרו על ידו וכי תוכנם עולה כדי לשון הרע. עם זאת, על בסיס הראיות שהובאו בפניו קבע בית המשפט, כי הוכח באופן חד-משמעי כי הפרוטוקולים של ישיבות ההנהלה של החברה לא שיקפו את שהוחלט בהן. כן נקבע, כי שניים מן העדים שהביא המערער "חטאו לאמת", לשון בית המשפט, בעוד התרשמותו מהמשיב היתה כי הוא ישר ואמין. לפיכך נקבע, כי המשיב הוכיח שהדברים שייחס למערער הם אמת. בנוסף נקבע, כי מאחר שהמערער נשא במהלך התקופה הרלוונטית בתפקידים ציבוריים, ואף היה מועמד אותה עת לתפקיד ציבורי נוסף, אין ספק כי היה עניין ציבורי בפרסום. לאור כל זאת נקבע, כי המשיב הוכיח שעומדת לו הגנת סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 ומשכך, נדחתה התביעה.
על כך הערעור.
