א. ברק, מ. נאור, א. חיות
תק-על 2004(2), 3972
בית המשפט המחוזי נתן צו מניעה זמני שאסר על המערער לשווק בכל דרך פרחים מזן מסוים. המשיבים טענו כי המערער הפר צו זה. על כן נקטו המשיבים בהליך לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט הקובע, כי לבתי המשפט ישנה הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה. בית המשפט המחוזי קבע כי אכן היתה הפרה של הצו. הוא הוסיף וקבע כי מדובר בהפרה בקנה מידה נרחב וכי הסנקציה נועדה ל"שכנוע" כי ההפרה אינה משתלמת. הוא גזר על המערער קנס בסכום של 75,000 ש"ח. לטענת המערער, שגה בית המשפט בכך שהטיל עליו קנס "בפועל" ולא קנס "על תנאי" המכוון לעתיד כפי שנהוג במקרים דומים * נקבע: כב' הש' מ' נאור: סעיף 6 לפקודה צופה פני עתיד. על כן ניתן לקנוס את מפר צו בית המשפט רק בגין הפרה שתבוא לאחר הטלת הקנס * כב' הנ' א' ברק: אכן סעיף 6 לפקודה, צופה פני עתיד. אולם, בית-המשפט יכול, בנסיבות מתאימות, להטיל קנס ב"פועל", על אתר, בלא להמתין להפרה שתבוא לאחר הטלתו, ובלבד שמטרת הקנס אינה הענשה על ההתנהגות בעבר, אלא הרתעה כנגד הפרות נוספות בעתיד.