א' ברק , ת' אור , י' קדמי
תק-על 1997(2), 3845
* העתירה עוסקת בסירובו של היועה"מ להימנע מהגשת כתב אישום נגד העותר בעבירות של שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, שנעברו על ידו, לפי הנטען, במסגרת תפקודו כסניגורם של שני נאשמים בשל כך שהיה שותף לקשר לפיו יקבלו הנאשמים תמיכה כספית מעופר נמרודי בתמורה לשתיקתם * במסגרת חשדות אלו הפעילה המשטרה את אחד הנאשמים כעד מדינה חשאי (להלן: צור)* העותר הנחה את קו ההגנה של שני הנאשמים * במסגרת הפעלתו דובב צור את העותר והקליטו * בנוסף בוצען האזנות סתר לביתו של העותר ולמשרדו בעת שהיה בחקירה * הבקשה להאזנות הסתר בוצעה ע"י בסיס ס' 6 לחוק האזנות סתר ולא לפי ס' 9א העוסק בהאזנה לעו"ד * העותר טוען לקיומה של הגנה מן הצדק כטענת מניעות החוסמת את עצם הגשת כתב האישום ולפסלות הראיות * זאת לאור שיטות הפעולה הפסולות שנקטה הרשות כנגדו: הפעלת אחד מהנאשמים עליהם היה אמור להגן כעד מדינה נגדו וביצוע האזנות סתר למשרדו * ביהמ"ש מקיים דיון בשאלה מיהי הערכאה המוסמכת לדון בטענת פסלות הראיות ובטענת הגנה מן הצדק: בג"צ ידון בכשרות ראיות כאשר ההכרעה באותם נושאים מתחייבת אינצדינטלית, אגב דיון בנושא אחר שמקום בירורו על פי דין הינו בבג"צ דווקא * טענת ההגנה מן הצדק: אכן הפעלת צור והאזנות הסתר היו פסולות ופגומות אך אין הן מגיעות כדי פעילות שערורייתית ובלתי נסבלת אשר רק היא מקימה טענת מניעות של הגנה מן הצדק * הפגיעה שנפגע הציבור מקיומה של האזנת סתר, בנסיבות ובתנאים שבהם התבצעה, אינה מן הסוג המצדיק נקיטה בצעד מרחיק לכת של הימנעות מאישום * מקום בו נטענת "מניעות מן הצדק" יש מקום לבחון את מידת "נפסדותה" של פעולת הרשות, בנפרד מחפותו או אשמתו של הנאשם * במקרה שלפנינו, עצם נפסדותה של פעולת הרשות אינה מגעת כשאותה "שערורייתיות" המצדיקה הימנעות מהעמדה לדין *