מ. שמגרא. ברק , ט. שטרסברג-כהן ,
תק-על 1995(4), 1290
* הבעל ערך הסכם משכנתא עם המערער על דירה שהיתה רשומה בבעלותו הבלעדית, המשכנתא לא נרשמה * מאוחר יותר נערך הסכם גירושין בין הבעל לאשתו במסגרתו הועברה לה הדירה בשלמות * האשה טענה לבעלותה על כל הדירה מכוח הסכם הגירושים ולחלופין על מחציתה מכוח חזקת השיתוף * לא ניתן להחיל את סעיף 9 לחוק המקרקעין במישרין שכן זכות לקבלת חלק מהדירה הנובעת מחזקת השיתוף אינה התחייבות לעשיית עסקה במקרקעין * עם זאת יש להחיל הסעיף בדרך של היקש: לאור סעיף זה: בהעדר רישום גוברת זכותו של הראשון בזמן, קרי האשה, שבעלותה במחצית הדירה, מכוח חזקת השיתוף, קדמה לבעלות המערער מכוח התחיבות לעשיית משכנתא * באשר למחצית השניה שהוענקה לה בהסכם, הרי שזו היתה מאוחרת להתחייבות למשכנתא ועל כן גוברת זכותו של המערער במחצית דירה זו * בד"כ נקוטה ביד הפסיקה גישה המגנה על הצד השלישי המסתמך על רישום נכס בשמו של בן הזוג עמו הוא עושה העסקה, ייתכן ובמסגרת זו ראויה גישה מיוחדת ושונה באשר לדירת המגורים של בני הזוג * ההגנה על זכויות צד ג' בעסקה הנוגעת לדירת מגורים של בני זוג מטילה על צד ג' נטל המחייבו בבדיקה ראויה מצדו *