דנ"א 3768/98 - 1. קרית בית הכרם בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה
ש' לויןת' אור , א' מצא , מ' חשין , ט' שטרסברג-כהן , ד' דורנר , ד' ביניש ,
תק-על 2002(2), 3218
נושאים:
הלכות
העותרים הנם בעלי מקרקעין בירושלים * בשנת 59' הוחלה על המקרקעין תוכנית מתאר "פוגעת" אשר הפחיתה בשיעור ניכר את זכויות העותרים במקרקעין * בשנת 80' הוחלה על המקרקעין תוכנית "משביחה" אשר העלתה את שוויים בחזרה לערך שלפני התוכנית הפוגעת * בעקבות אישור התוכנית המשביחה דרשה המשיבה, הועדה המקומית לתו"ב, מהעותרים לשלם היטל השבחה לפי ההפרש בין שווי המקרקעין לפי התוכנית הפוגעת, לבין שווים לפי התוכנית המשביחה * לטענת העותרים חל על המקרה ס' (5)4 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה ולפיו יש לחשב את היטל ההשבחה לפי ההפרש בין שווי המקרקעין לפני שהוחלה עליהם התוכנית הפוגעת לבין שווים לפי התוכנית המשביחה ("שיטת הרצף"). בחישוב זה, ערך המקרקעין כמעט ולא השתנה ובכך יש כדי להפחית את היטל ההשבחה שהוטל עליהם * מנגד טוענת הועדה המקומית- המשיבה, כי ס' (5)4 חל רק במקרה בו מתקיים רצף של תוכניות משביחות ולא במקרה כאן, בו נקטע הרצף על ידי תוכנית פוגעת. עוד היא טוענת, כי משנתיישנה זכותם של העותרים לתבוע פיצויים בגין התוכנית הפוגעת, הפחתת שיעור היטל ההשבחה לפי שיטת העותרים מהווה "פיצוי עקיף" המייתר את הוראת ההתיישנות ולפיכך אין לאפשרה * המחלוקת בין הצדדים הגיעה עד לביהמ"ש העליון שדחה את גרסת העותרים וקיבל את גרסת המשיבה. מכאן העתירה לדיון נוסף בשאלה, האם ס' (5)4 חל רק במקרה של רצף תכניות משביחות, אשר לא שולם בגינן היטל, או שמא הוא חל גם במקרה מסוגו של המקרה דנן, בו בין תוכניות משביחות קיימת תוכנית פוגעת אשר לא שולמו פיצויים בגינה * בביהמ"ש העליון נחלקות הדעות, כאשר עמדת הרוב, מפי כב' הש' אור, מאמצת את עמדת הועדה המקומית. קרי, כי יש לפרש את סעיף (5)4 הנ"ל, כחל רק כאשר יש רצף תוכניות משביחות. הואיל וכאן במהלך השנים נתקבלה גם תוכנית פוגעת אין להחיל סעיף זה. מכאן שיש לחשב את גובה ההשבחה כהפרש שבין שווי המקרקעין לאחר החלת התוכנית הפוגעת, לבין ערכם לאחר החלת התוכנית האחרונה, המשביחה. זאת, גם אם לא שולמו בשעתו פיצויים לבעל המקרקעין עקב הפגיעה בהם * לעמדת כב' הש' אור, התחשבות בתוכנית פוגעת והקטנת היטל ההשבחה בעקבותיה, מהווה "פיצוי מאוחר עקיף" לבעל מקרקעין שאיבד את זכותו לתבוע פיצויים בשל תוכנית הפוגעת מחמת התיישנות * לעומתו סבור כב' הש' חשין, בדעת מיעוט, כי יש לקבל את עמדת העותרים וזאת גם אם לשון החוק כפשוטה אינה תומכת בהכרח בעמדתם. זאת לאור הפעלת פרשנות חוק המתחשבת גם בעקרונות היסוד של המשפט המקובל הישראלי השואף לעשות צדק * בתוך כך, מתגלעת בפסק הדין מחלוקת קוטבית באשר לדרך פרשנותם הראויה של חוקים ומקומם של עקרונות המשפט המקובל הישראלי ובכללם החתירה אחר הצדק, בתוך המרקם הפרשני : לשון, תכלית והיסטוריה חקיקתית מול עקרונות הצדק - מה עדיף במקרה של התנגשות *
- לא נצפה
- עמודים: 53
- פסק דין
- עליון
- 27/06/2002
- מאזכרים: 341
