כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
תק-על 2016(2), 12282
נושאים:
הגנת הצרכן - דואר פרסומי
בתי משפט - פסיקת הוצאות
בית המשפט העליון קיבל בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא לתת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות בעניין פיצוי על שליחת דואר זבל. בפסק הדין המקורי קבע בית המשפט לתביעות קטנות כי השולחים קיבלו אישור מהמבקש לשלוח את ההודעות הפרסומיות לתיבת הדואר האלקטרוני הפרטית שלו ולכן לא עברו על הוראות החוק. נקבע, כי למרות שההלכה היא שלא תינתן רשות ערעור בגלגול שלישי אלא במקרים בהם מעוררת הבקשה שאלה משפטית כללית החורגת מעניינם של הצדדים, הרי שבמקרה דנן עולה חשש של ממש כי מייצג המשיבים היה "מייצג מקצועי" שהייצוג על ידיו אינו עומד בתנאי החוק האוסר את הייצוג בבית משפט לתביעות קטנות על ידי מי שעיסוקו בייצוג דרך קבע ותמורת תשלום. עוד נקבע כי טענות המשיבה כי מדובר בעובד שלה לא הצליחו לשכך חשש זה. לאור האמור, יופחתו ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט לתביעות קטנות במחצית (מסך 5,000 ₪ בבית המשפט המחוזי ו-1,500 ₪ בבית המשפט לתביעות קטנות, לסך 2,500 ₪ ו-750 ₪ בהתאמה). בנוסף, ישאו המשיבים בהוצאות המבקש בהליך זה בסך של 2,000 ₪.