א' ברק , מ' חשין , ד' דורנר
תק-על 1995(1), 1959
*שיקולים בקביעת הפרת חובת זהירות קונקרטית מצד מפעיל של מתקני גלישה בבריכה * כב' הש' דורנר, בדעת יחיד, סבורה כי ככלל, על בתי המשפט לקבוע לעצמם, כ"הנחת עבודה", נקודת מוצא לפיה יוצר הסיכון אחראי בפני החוק * כב' הש' ברק מסתייג ומזהיר מפני הנחת עבודה שכזו העלולה להוביל להעברת נטלי ההוכחה והראיה בתביעות הנזיקין אל כתפי יוצרי הסיכונים מבלי שיש לכך כל הסמכה בפקודה, ובהעדר הצדקה עניינית * העובדה שהנזק נגרם עקב פעילות ספורט הטומנת בחובה סיכון אין בה כדי לשלול אחריותו של יוצר הסיכון אם הנזק ניתן היה לצפיה מראש ואף למניעה על ידי נקיטה באמצעים סבירים מבחינת עלותם ונגישות השימוש בהם * אחריות רשויות מקומיות: עיריה המעבירה את הפעלת המתקנים למפעיל חיצוני: כיון שהעיריה העניקה למפעיל זכות של "בר רשות" במקרקעיה - יש ללמוד מכך כי רצתה להותיר בידיה את הפיקוח והיא תחוב כבעלים של המקרקעין, בשל כך שלא הפעילה פיקוח הולם *