חיפוש משולב


לדף הבית
6,512,712תוצאות חיפוש נמצאו

ע"א 2299/99 - אברהם שפייר ו28- אחרים נ' 1. חברת דיור לעולה בע"מ

א' מצאמ' חשין , ד' דורנר ,
תק-על 2001(2), 1876
נושאים:
הלכות
* המערערים רכשו דירות מדיור לעולה, היא המשיבה * בחוזי מכר הדירות, נטלה על עצמה המשיבה אחריות לליקויי בנייה שיתגלו במשך תקופה של שנה מעת מסירת הדירה לדייר * אחריות זו הותנתה בכך, שהמערערים יודיעו לחברה על פגמים בדירות, לא יאוחר מ-30 יום מתום תקופת האחריות * לאחר רכישת הדירות, ביקשו המערערים להעביר את זכויותיהם בדירות * העברת הזכויות טעונה היתה הסכמתה של המשיבה * המשיבה התנתה את הסכמתה בכך שהמערערים יחתמו על כתבי ויתור * ואכן, המערערים חתמו על כתבי ויתור * כעבור זמן מה, הגישו המערערים לבימ"ש קמא תביעה לפיצויים על ליקויי בניה שנתגלו בדירותיהם * המשיבה טענה כי המערערים לא המציאו לה הודעה מוקדמת בדבר הליקויים, בניגוד לחובת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוזי המכר עליהם חתמו * עוד טענה, כי לאור כתבי הויתור עליהם חתמו, אין להם כל זכות תביעה נגדה * בימ"ש קמא קיבל את טענות המשיבה, ודחה את התביעה * מכאן הערעור * נקבע: חובת ההודעה המוקדמת: יש לפרש את חובת ההודעה המוקדמת על פי תכליתה. מקום שמטרת חובת ההודעה המוקדמת תושג, אף בלא שהקונה מסר הודעה רשמית למוכר, כגון כאשר המוכר ידע ממילא בפועל על קיום הליקויים, המוכר לא יהא פטור מחובתו לתקן ליקויים אלה * במקרה הנדון, המשיבה אמנם לא קיבלה הודעה פורמלית, אך היא ידעה היטב על הליקויים בדירות המערערים, הודיעה מפורשות על כוונתה לתקנם ואף תיקנה את מקצתם * לפיכך, אין לקבל את טענתה כי לא קיבלה מן הרוכשים הודעה מוקדמת * יש לקבוע כי דרישת ההודעה קוימה, וקמה חובתה החוזית של החברה לתקן את הליקויים שנתגלו בדירות הרוכשים * כתבי הויתור: המשיבה שימשה כחברה משכנת, וניהלה למעשה את מרשם הזכויות של המערערים - שבאותה עת לא יכולות היו עדיין להירשם בספרי רשם המקרקעין * בכך, שימשה המשיבה כמעין רשות ציבורית * לפיכך, היא לא היתה רשאית לדרוש מהמערערים לחתום על כתבי ויתור, כתנאי להעברת הזכויות, ודרישתה זו מהווה שימוש לרעה בכוח הציבורי שניתן בידיה * מכאן בטלות כתבי הויתור * בנוסף, כתבי הויתור בטלים מאחר ונחתמו בנסיבות של כפיה, כהגדרתה בסעיף 17 לחוק החוזים (חלק כללי) * המשיבה אחראית לליקויי הבניה שנתגלו בדירות המערערים * הערעור התקבל *
  • לא נצפה
  • עמודים: 15
  • פסק דין
  • עליון
  • 04/06/2001
  • מאזכרים: 354

ע"פ 6411/98 - נחום מנבר נ' מדינת ישראל

לפני השופטים ת' אור, א' מצא, י' קדמי
תק-על 2000(4), 839
נושאים:
פלילי - חוק העונשין - עבירות ביטחון המדינה
הרשעה בעבירות של סיוע לאוייב במלחמתו בישראל ומסירת ידיעה לאוייב בכוונה לפגוע בבטחון המדינה וחומרת העונש. הבטחה מינהלית והאפשרות לחזור ממנה
  • לא נצפה
  • עמודים: 44
  • פסק דין
  • עליון
  • 05/12/2000
  • מאזכרים: 354

ע"א 410-87 - 1. עזבון המנוחה רבקה ליברמן ז"ל נ' יונגר לאה

מ. שמגרד. לוין , ג. בך ,
תק-על 1991(1), 1548
פסק דין
השופט ג. בך:
1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט אלוני), בו קבע בית המשפט, כי המשיבה זכאית לרישום מחצית מהחלקה נשוא המחלוקת על שמה.
  • לא נצפה
  • עמודים: 6
  • פסק דין
  • עליון
  • 18/03/1991
  • מאזכרים: 354

בג"צ 297/82 - העותרים: 1. עזרא ברגר נ' המשיב: שר הפנים

כבוד מ"מ הנשיא מ' שמגרכבוד השופט א' ברק , כבוד השופט יהודה כהן ,
תק-על 1983(2), 262
נושאים:
הלכות
השופט ברק:
בפרשת סגל (בג"צ 217/80 (פד"י לד' 429,2)) החליט בית משפט זה, ברוב דעות, כי פקודת קביעת הזמן, 1540 מטילה חובה על שר הפנים להנהיג "זמן קיץ" לתקופה שייקבע בכל שנה ושנה. תוצאה זו לא נראתה למחוקק, והוא קבע כי "שר הפנים רשאי לקבוע בצו כי במשך תקופה מסויימת בשנה פלונית" יונהג "זמן קיץ" (חוק לתיקון פקודת קביעת הזמן, התשמ"א1981-). מטרתו של תיקון זה היתה להעניק לשר הפנים "סמכות מלאה להפעיל את שיקול דעתו, ולהחליט אם יש מקום להנהיג שעון קיץ או לא" (הצעת חוק לתיקון פקודת קביעת הזמן, התשמ"א- 1980,...
  • לא נצפה
  • עמודים: 19
  • פסק דין
  • עליון
  • 12/06/1983
  • מאזכרים: 354

בשא 6479-06 - המערער: בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' המשיב: משה שנפ

כבוד הנשיאה ד' ביניש
תק-על 2007(1), 6154
בית המשפט דחה על הסף ערעורים שהגיש בעל דין באיחור של חמש שנים. נקבע, כי התנהלות דיונית חסרת תום לב, בגדרה מפר צד להליך באופן בוטה את חובותיו הדיוניות מתוך מטרה לסכל את המשך ניהול ההליכים נגדו, וכעבור שנים מבקש להיבנות מהתנהגות זו - יש בה כדי לאיין את זכות היסוד בדבר גישה לערכאות
  • לא נצפה
  • עמודים: 15
  • פסק דין
  • עליון
  • 15/01/2007
  • מאזכרים: 353

רע"א 3646/98 - כ.ו.ע. לבנין בע"מ נ' מס ערך מוסף

הנשיא א' ברק השופטת ט' שטרסברג-כהן השופט י' אנגלרד
תק-על 2003(2), 3006
נושאים:
ראיות - עדויות
נטל ההוכחה כאשר מנהל מע"מ פוסל חשבוניות מס כ"פיקטיביות" למרות שאינו פוסל את פנקסי הנישום
  • לא נצפה
  • עמודים: 12
  • פסק דין
  • עליון
  • 01/07/2003
  • מאזכרים: 353

בש"פ 6686-99 - אליהו עובדיה נ' מדינת ישראל

ט' שטרסברג-כהןי' טירקל , ע' ר' זועבי ,
תק-על 2000(2), 3022
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
1. חפצים נתפסו על ידי המשטרה על פי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט1969- (להלן: הפקודה) מחמת שבעת תפיסתם היה יסוד סביר להניח כי עומדים לעבור בהם עבירה. תיק החקירה הפלילי שנפתח כנגד בעל החפצים, נגנז "מחוסר ראיות מספיקות". בעלי החפצים הגישו בקשה להחזירם להם על פי סעיף 34 לפקודה. המשיבה ביקשה להשמידם. בית משפט השלום הורה להחזירם בתנאים, שאם לא ימולאו, יושמדו החפצים. השאלה לדיון ולהכרעה היא, האם בנסיבות אלה על בית המשפט להשיב את החפצים...
  • לא נצפה
  • עמודים: 10
  • פסק דין
  • עליון
  • 22/05/2000
  • מאזכרים: 353

ע"א 109/87 - חוות מקורה בע"מ נ' 1. עלי יונס חסן

א. ברק , י. מלץ , ד. דורנר
תק-על 1993(3), 3533
נושאים:
הלכות
השופט י. מלץ:
1. בפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט א. כהן), שניתן בת.א. 173/83 ביום 30.12.86. עניינם של הערעורים - קביעת האפוטרופוס על נכסי נפקדים (להלן: "האפוטרופוס") ביחס לנפקדות המשיב 1, אביו ואשת אביו; הקניית נכסיהם לאפוטרופוס ועסקאות מאוחרות שנעשו בנכסים אלה.
העובדות
  • לא נצפה
  • עמודים: 26
  • פסק דין
  • עליון
  • 28/09/1993
  • מאזכרים: 353

ד"נ 32/84 - עזבון ולטר נתן וויליאמס ז"ל נ' (BANK (LONDON

השופט א' ברק השופט ש' לוין השופטת ש' נתניהו השופט א' גולדברג השופט ת' אור
פ"ד מד(2), 265
נושאים:
סדר דין אזרחי - התיישנות
המועד בו מתחיל מירוץ ההתיישנות בחוב הנובע ממשיכות יתר בבנק (חוב שמועד פרעונו עם דרישה) ובחוב שלא נקבע בו מועד לפרעון
  • לא נצפה
  • עמודים: 19
  • פסק דין
  • עליון
  • 21/03/1990
  • מאזכרים: 353

ע"א 510/82 - המערערים: 1. חסן רינה נ' המשיבה: יפה פלדמן

כבוד מ"מ הנשיא מ' שמגרכבוד השופט יהודה כהן , כבוד השופט א' גולדברג ,
תק-על 1983(2), 294
נושאים:
הלכות
השופט א' גולדברג:
1. ביום 15.11.78 חתמו המשיבה והמערערים על הסכם לפיו התחייבה המשיבה למכור למערערים את דירתה תמורת -.420,000 ל"י. על חשבון המחיר שילמו המערערים למשיבה במעמד חתימת ההסכם סכום של -.310,000 ל"י ואת היתרה התחייבו לשלם על פי ההסכם בשני שעורים: האחד בסך -.50,000 ל"י (להלן: השעור הראשון), והשני בסך -.60,000 ל"י בעת רישום הדירה על שם המערערים ביום 15.1.79. עוד נקבע בסעיף 5 להסכם כי:
"המוכר מתחייב למסור לקונה את החזקה המלאה והבלעדית בדירה לא יאוחר מיום 15.1.1979 כשהדירה נקיה מכל חוב,...
  • לא נצפה
  • עמודים: 8
  • פסק דין
  • עליון
  • 13/06/1983
  • מאזכרים: 353

מאגר: