א' מצאמ' חשין , ד' דורנר ,
תק-על 2001(2), 1876
* המערערים רכשו דירות מדיור לעולה, היא המשיבה * בחוזי מכר הדירות, נטלה על עצמה המשיבה אחריות לליקויי בנייה שיתגלו במשך תקופה של שנה מעת מסירת הדירה לדייר * אחריות זו הותנתה בכך, שהמערערים יודיעו לחברה על פגמים בדירות, לא יאוחר מ-30 יום מתום תקופת האחריות * לאחר רכישת הדירות, ביקשו המערערים להעביר את זכויותיהם בדירות * העברת הזכויות טעונה היתה הסכמתה של המשיבה * המשיבה התנתה את הסכמתה בכך שהמערערים יחתמו על כתבי ויתור * ואכן, המערערים חתמו על כתבי ויתור * כעבור זמן מה, הגישו המערערים לבימ"ש קמא תביעה לפיצויים על ליקויי בניה שנתגלו בדירותיהם * המשיבה טענה כי המערערים לא המציאו לה הודעה מוקדמת בדבר הליקויים, בניגוד לחובת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוזי המכר עליהם חתמו * עוד טענה, כי לאור כתבי הויתור עליהם חתמו, אין להם כל זכות תביעה נגדה * בימ"ש קמא קיבל את טענות המשיבה, ודחה את התביעה * מכאן הערעור * נקבע: חובת ההודעה המוקדמת: יש לפרש את חובת ההודעה המוקדמת על פי תכליתה. מקום שמטרת חובת ההודעה המוקדמת תושג, אף בלא שהקונה מסר הודעה רשמית למוכר, כגון כאשר המוכר ידע ממילא בפועל על קיום הליקויים, המוכר לא יהא פטור מחובתו לתקן ליקויים אלה * במקרה הנדון, המשיבה אמנם לא קיבלה הודעה פורמלית, אך היא ידעה היטב על הליקויים בדירות המערערים, הודיעה מפורשות על כוונתה לתקנם ואף תיקנה את מקצתם * לפיכך, אין לקבל את טענתה כי לא קיבלה מן הרוכשים הודעה מוקדמת * יש לקבוע כי דרישת ההודעה קוימה, וקמה חובתה החוזית של החברה לתקן את הליקויים שנתגלו בדירות הרוכשים * כתבי הויתור: המשיבה שימשה כחברה משכנת, וניהלה למעשה את מרשם הזכויות של המערערים - שבאותה עת לא יכולות היו עדיין להירשם בספרי רשם המקרקעין * בכך, שימשה המשיבה כמעין רשות ציבורית * לפיכך, היא לא היתה רשאית לדרוש מהמערערים לחתום על כתבי ויתור, כתנאי להעברת הזכויות, ודרישתה זו מהווה שימוש לרעה בכוח הציבורי שניתן בידיה * מכאן בטלות כתבי הויתור * בנוסף, כתבי הויתור בטלים מאחר ונחתמו בנסיבות של כפיה, כהגדרתה בסעיף 17 לחוק החוזים (חלק כללי) * המשיבה אחראית לליקויי הבניה שנתגלו בדירות המערערים * הערעור התקבל *