רע"א 1185/97 - 1. יורשי ומנהלי עזבון המנוחה מילגרום הינדה ז"ל נ' 1. מרכז משען
א' ברק , ש' לוין , ת' אור
תק-על 1998(3), 1954
נושאים:
הלכות
דיירת בבית אבות של המשיבה, מרכז משען, עברה מבית האבות הרגיל לבית אבות סיעודי. יורשיה, המערערים, סרבו לשלם עבור שהותה בבית האבות הסיעודי. משען הגישה נגדם תביעה, בטענה כי ע"פ החוזה שנכרת עם הדיירת, עליהם לשאת בתשלום האמור. משען מתבססת על סעיף 9(ג) לחוזה, הקובע כי כאשר דייר בית האבות עובר לבית אבות סיעודי, מוטל עליו לשלם בגין שהותו בבית האבות הסיעודי, "לפי התעריפים שיהיו מקובלים מעת לעת עבור אישפוזם בבית אבות סיעודי של תושבי בית האבות של משען". התביעה התקבלה, ומכאן הערעור. המערערים טוענים כי סעיף 9(ג) הנ"ל הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד, עקב שיקול הדעת הבלתי מוגבל שהוא מעניק למשען בקביעת המחיר בבית האבות הסיעודי. תכלית החוזה דנן היא להסדיר מערכת יחסים ארוכת טווח, המתמשכת ומתקיימת חרף שינויי נסיבות. מערכת יחסים זו באה להגשים מטרות סוציאליות חשובות, תוך הבטחת בסיס של בטחון ויציבות לדייר. בין האבות מהווה משכן קבע ליתרת החיים. על רקע תכלית זו יש לפרש את לשון החוזה באופן שמערכת היחסים בין הצדדים נמשכת גם במקום שהדייר נזקק לאשפוז בבית אבות סיעודי. פירוש אחר – לפיו דווקא ביום של משבר ושינוי דרסטי הבא בעקבות הצורך באשפוז בבית אבות סיעודי יש לנהל משא ומתן חדש בין הצדדים לכריתתו של חוזה חדש – אינו עולה בקנה אחד עם ההגינות, הסבירות ותום הלב. סעיף 9(ג) לחוזה בית האבות אינו קובע מחיר נתון עבור שהות בבית אבות סיעודי. אין כל אפשרות לחזות מראש, בעת כריתת החוזה, מה יהיו התעריפים בבית אבות סיעודי בעת אישפוזו של הדייר בו. הימנעות מקביעת מחיר ספציפי, אין בה כדי להוות תנאי מקפח. אולם, הענקת שיקול דעת רחב למשען לקבוע את המחיר, מהווה תנאי מקפח, ויש לבטלו.
- לא נצפה
- עמודים: 24
- פסק דין
- עליון
- 06/09/1998
- מאזכרים: 369
