א. ברק, א. ריבלין, א.א. לוי
תק-על 2003(4), 2085
ביהמ"ש המחוזי בת"א (כב' הש' סטרשנוב) דחה את תביעתו של המערער על הסף, עקב מה שראה כשימוש לרעה בהליכי משפט. זאת מכיוון שקודם להגשת התביעה בת"א הוגשה התביעה בירושלים ונמחקה * ביהמ"ש המחוזי הביע את הסברה, כי המערער הוא בבחינת "תובע קש". הוא נימק סברתו זו בניסיונו האמפירי המורה, כי במקרים רבים מוגשת תובענה ייצוגית ביוזמת עו"ד, ואילו האדם שבשמו מוגשת התביעה אינו אלא "תובע קש" * נקבע: לביהמ"ש קנויה גם סמכות טבועה לסלק תובענה על הסף - אם במחיקתה ואם בדחייתה - מקום בו עשה בעל דין שימוש לרעה בהליכי משפט. עם זאת, השימוש בסמכותו הטבועה של ביהמ"ש ייעשה בזהירות * הבחנה אמפירית - כללית כזו שהשתמש בה בימ"ש קמא, לא סגי כדי לקבוע, כי גם המערער הוא "תובע קש" שכזה. נדרשות בראיות מוצקות, בהתחשב בנפקות סילוקה על הסף של התובענה * הערעור מתקבל*