בית המשפט המחוזי בת"א אישר לאחרונה הגשת תובענה ייצוגית נגד משווקות מי-פה של המותג ‘Oral-B’. נקבע, כי אלו לכאורה הטעו את הצרכנים כששינו את הוראות השימוש במוצרים, באופן שגרם להם להבין שעליהם לצרוך כפליים מהכמות המומלצת
במוקד הבקשה, מי הפה Pro-Expert’‘ ו3D White Luxe’‘ של המותג ‘Oral-B’. המוצרים האמורים מיוצרים בגרמניה, ועל גב הבקבוקים מדביקה היצרנית מדבקה ובה הוראות השימוש ופרטים נוספים בשפות שונות. בישראל הודבקה על-גבי מדבקה זו מדבקה נוספת הכתובה כולה בעברית, ובהוראות השימוש שעל גביה נכתב כי יש למלא את המכסה עד לקו המסומן (15 מ"ל), לשטוף את הפה באופן יסודי במשך 30 שניות וכי מומלץ להשתמש פעמיים ביום.
המבקש, שלגרסתו בני ביתו והוא נוהגים להשתמש במוצרים הללו, קילף את המדבקה העליונה מעל אחד הבקבוקים, אז התגלו לעיניו הוראות השימוש המקוריות של היצרנית לפיהן יש להשתמש במוצר רק פעם ביום, למשך דקה. מכך הבין המבקש, שאם יפעל לפי ההוראות שניתנו לצרכנים בישראל ישתמש מדי יום בכפליים מי הפה שבהם הורתה היצרנית להשתמש, והם יאזלו עד מהרה. כפועל יוצא, לשיטתו, יוכפלו הכנסותיהן של משווקות המוצרים בישראל- חברת "נוגם תמרוקים" ו"פרוקטר אנד גמבל ישראל".
נוכח האמור הגיש המבקש את הבקשה האמורה לאישור תביעה ייצוגית נגד המשווקות, בעילות של רשלנות, תרמית והפרת חובה חקוקה, הפרת צו הגנת הצרכן (סימון טובין), הטעיה וניצול מצוקת הצרכן ועשיית עושר ולא במשפט. המבקש עתר לצוות על המשווקות להתאים את הוראות השימוש במוצרים בעברית להוראות השימוש המקוריות של היצרן, לאסור עליהן לשווקם כל עוד לא עשו כן ולהשיב לכל חבר בקבוצה מחצית מהסכום ששילם תמורתם.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
המשווקות מנגד, טענו כי השימוש במוצרים פעמיים ביום הוא השימוש הנכון, הראוי והטוב ביותר על סמך מחקרים מדעיים, המלצותיהם של ארגונים לבריאות השן והנחיות של רשויות בעולם. עוד טענו כי גם המאסדר בישראל, משרד הבריאות, לא מצא בהוראות השימוש בעברית טעם לפגם ואישר את ייבוא המוצרים והפצתם מכוח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים. המשווקות הוסיפו כי במערב אירופה, בצפונה ובמרכזה משוּוקים בשם אחר מי פה שנוסחתם זהה לזו של Pro-Expert, וגם הם נמכרים עם ההמלצה על שימוש פעמיים ביום.
השופטת שושנה אלמגור קבעה כי ברור שאם אדם פועל לפי הוראות השימוש בעברית הוא צורך כמות כפולה של מי פה, ושבעקבות זאת הוא נדרש לקנות פי שניים מהם. נאשר על כן, קבעה כי יש לקבל את טענת המבקש לפיה שינוי הוראות השימוש של היצרנית, הנוהגות במדינות שונות, הוא צעד יוצא דופן, ועל המשווקות מוטל הנטל להציג הסבר משכנע להחלטתן לעשות כן.
עוד הוסיפה השופטת כי שנה לאחר שהוגשה הבקשה גלש המבקש לאתר המרשתת של Oral B ושאל אם השימוש במי הפה יותר מפעם ביום עלול להשפיע על השיניים ועל הבריאות. מחלקת קשרי הלקוחות השיבה לו כי היצרנית המליצה על שימוש חד-יומי, הדגישה כי המלצה זו נסמכת על בדיקות ועל מחקרים מקיפים, והוסיפה כי לא ידוע לה איזו תוצאה יניב שימוש תכוף יותר. לדעת השופטת, תשובה זו סתמה את הגולל על טענות המשווקות שכן אין בה הסתייגות כלשהי מהוראות השימוש בלועזית, והשערת המשווקות שאילו ידעה אורל-בי כי הפנייה באה מישראל הייתה תשובתה שונה – לא הוכחה.
לגופו של עניין קבעה השופטת כי מהעובדות שבוארו ומחווֹת הדעת שנותחו נראה לכאורה כי המשווקות הטעו את הצרכנים כששינו את הוראות השימוש במוצרים. לשיטתה, גם אם תתקבל הטענה ששימוש במי הפה פעמיים ביום למשך שלושים שניות אינו מזיק לבריאות המשתמש, ואת עמדת המומחית מטעם המשווקות כי הוא מועיל לה, עדיין תחול על המשווקות חובת הגילוי הנאות והמלא. נקבע, כי היה עליהן להביא לידיעת הצרכן כי קיימות שתי המלצות לשימוש במוצר, זו של היצרנית וזו שלהן, ולהציב לפניו את האפשרות להחליט באיזו מהן יבחר מהיכרותו את עצמו, את כיסו ואת מצב הפה שלו.
עוד סברה השופטת כי יש להניח שחלק נכבד מחברי הקבוצה היה בוחר לנהוג לפי הוראות היצרנית, אשר חזקה עליה שערכה ניסויים ובדיקות מעבדה שעל סמכם המליצה את שהמליצה. לחברים אלה נגרם נזק כספי בכך שצרכו את כפליים הכמות המומלצת. כמו כן, השופטת לא מצאה בשלב זה כי שימוש פעמיים ביום, לפרקי זמן קצרים בחצי מאלה שעליהם המליצה היצרנית, הצמיח לבריאות המשתמשים תועלת שתצדיק השקעה כספית כפולה מצדם. לאור האמור, הוכח לכאורה הקשר בין אי-גילוי הוראות השימוש הנוספות לבין הנזק שנגרם לצרכן, וכפועל יוצא הוכחה אפשרות סבירה שהתובענה תתקבל בעילת ההטעיה.
בהמשך קבעה השופטת כי קיימת גם אפשרות סבירה כי התובענה שאישורה מבוקש תתקבל גם בעילות של הפרת חובה חקוקה, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט. לדבריה, הופרה לכאורה חובה החקוקה בצו סימון טובין, שכן הוראות השימוש בעברית אינן תרגום מדויק ומלא של ההוראות בלועזית, אלא הן שונות מהמקור שינוי תהומי. אם כך, לכאורה, המשווקות התעשרו ועשו זאת שלא על פי זכות שבדין, הואיל והסתירו את הוראות השימוש המקוריות במוצרים בהוראות שימוש שונות שניסחו, שהפעולה לפיהן מכפילה את המנה שבה משתמשים ומקצרת את משך השימוש כדי מחצית.
באשר לעתירה לצוות על המשווקת להתאים את הוראות השימוש במוצרים בעברית להוראות בלועזית, נקבע כי קיימת אפשרות סבירה שבית המשפט ייעתר לה, אלא אם כן יתקבל אישור אחר ממשרד הבריאות.
לבסוף קבעה השופטת כי מתקיימים גם התנאים הנוספים לאישור תובענה ייצוגית, קרי היותה הדרך היעילה וההוגנת בנסיבות העניין להכרעה במחלוקת וקיומו של יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל החברים בקבוצה ינוהל וייוצג בתום לב ובדרך הולמת.
הבקשה נתקבלה. המשווקות ישלמו למבקש את הוצאות הבקשה ושכר טרחת עורך-דין על סך 60,000 שקל. המבקש יוצג בהליך ע"י עו"ד רן רוטמן. המשווקות יוצגו ע"י עו"ד רפאל ליבא, עו"ד אברהם מורל ועו"ד איליה שכטר.
