חדשות

בית המשפט המחוזי בת"א אישר הסכם פשרה במסגרת תביעה ייצוגית המתנהלת זה מספר שנים בעניין זיהום האוויר החמור בתחנה המרכזית בירושלים. במסגרת ההסכם, ישלמו בעלות התחנה וחברת "אגד" פיצוי של 12.4 מיליון שקל, שיחולק בין עמותות לאיכות הסביבה ושיפור התחב"צ במדינה והיתר יוקדש לשיפור האזורים הציבוריים בתחנה לרווחת המבקרים

בספטמבר 2001 נפתחה התחנה המרכזית בירושלים. התחנה משמשת את הנוסעים בתחבורה הציבורית אל העיר ומחוץ לה וסמוך לה עוברים קווי אוטובוס נוספים, עירוניים ושאינם עירוניים, הרכבת הקלה, ובאחרונה נחנכה באותו מסלול תחנת רכבת נוספת.

בניין התחנה מכיל עשר קומות: האוטובוסים המגיעים מחוץ לעיר מורידים את הנוסעים לעמדות הבידוק הביטחוני בתחתיתה של קומת הקרקע, וביתר הקומה ובקומה שמעליה ישנם שטחי מסחר. האוטובוסים היוצאים מהתחנה יוצאים מהקומה השלישית, שם ממתינים הנוסעים מעבר למחיצת זכוכית. באותה קומה נמצאת גם עמדת המודיעין ומשרדים המשמשים את המנהלים, את הנהגים ואת הקהל של חברת "אגד", וכן בתי קפה, בית כנסת וחנויות נוספות. החניון שבו רציפי האוטובוסים מקורה, ומעליו קומה שבה מוסך שירות, תחנת תדלוק, מקומות חניה, חדר אוכל ומשרדים של אגד. משרדים שונים אפשר למצוא גם בארבע הקומות שמעליה ומשרדי הניהול של התחנה וחניון לכלי רכב פרטיים נמצאים בקומות המרתף.

בשנת 2011 הגישו מספר פעילים חברתיים תביעה ייצוגית נגד בעלות הזכויות בקרקע עליה נבנתה התחנה, חברת הניהול שלה ונגד חברת "אגד" השוכרת מספר קומות בתחנה. בתביעה טענו המבקשים לזיהום אוויר משמעותי בתחנה, ובמיוחד במתחם רציפי העלייה לאוטובוסים בקומה השלישית, מתחם הירידה של נוסעים נכנסים המגיעים לתחנה מחוץ לעיר, ובתחום המשרדים שבחלק המשרדי. טענות אלו נסמכו על בדיקות שערך המשרד להגנת הסביבה באמצעות תחנות ניידות לניטור האוויר.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לטענת המבקשים, מאז תוכננה התחנה ועד שנים לאחר שנפתחה לקה הטיפול באיכות האוויר בה ליקוי קשה, והוא בגדר מחדל מתמשך וידוע, כשתלונות מצד הציבור לא הועילו ואף לא התערבות הרשויות. בנוסף הוצגה בבקשת האישור שורה של צעדים שחויבו המשיבות לנקוט כדי למזער את נזקי הזיהום, ושננקטו באופן חלקי ובלתי מספק אם בכלל ננקטו. מדובר בתקופה שתחילתה בשנת 1995, כאשר התנתה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה את מתן היתר הבנייה במילוי אחר הוראות המשרד להגנת איכות הסביבה למיגור המפגעים.

כך, בשנת 2010 הוסיף המשרד להגנת הסביבה תנאים לרישיון העסק של התחנה בו הוקדש לאיכות האוויר פרק שלם. בין היתר נדרשו התקנת מערכת לניטור האוויר; אמצעים לצמצום הפליטה של מזהמים וריחות משטח העסק התחנה ולמניעתה; בדיקות סדירות מדי שישה חודשים וגם בדיקות לגילוי ריח חזק או בלתי סביר; הפעלת האוטובוסים באופנים מסוימים; התקנת מערכת למיזוג האוויר באזור שבו הנוסעים מחכים, מערכת אוורור שיאשר מהנדס ומערכת משוכללת של גלאים; הצבת סדרנים ועוד. בהמשך הורה המשרד להפריד לגמרי את האזורים שבהם האוטובוסים שוהים מאזור הנוסעים, להפעיל כהלכה את מערכות האוורור וניטור האוויר ולצמצם את משך השהייה במקום – בעיקר של אוכלוסיות רגישות – עד כמה שניתן.

למרות כל האמור, לטענת המבקשים, לעיל לא פעלו המשיבות כנדרש, הפרו את הוראותיו של המשרד להגנת הסביבה, הזניחו את בריאות הנוכחים בתחנה ויצרו מפגע סביבתי חמור ביותר שנמשך שנים. בתמיכה לבקשת האישור הגישו המבקשים שלוש חוות דעת של כימאית ממונה על בטיחות וגהותנית, מומחה לרפואה פנימית ולרפואת ריאות ורופאים מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ו"הדסה". הנזקים להם טענו המבקשים הם נזקים לא ממוניים, המתבטאים בהרחת ריחות רעים, בתחושות מחנק, בצריבה בעיניים ובהיחשפות לאוויר מזוהם בזמן העמידה בתורים. באלה גלומה להבנתם פגיעה באוטונומיה של הרצון, המלוּוה ברגשות שליליים כמו חשש לבריאותם, גועל, תסכול, עוגמת נפש וזעם.

בין לבין, הוציא בית משפט השלום בירושלים באופן תקדימי בשנת 2013 צו המחייב את התחנה להציב פקחים שיוודאו כי הנוסעים יעברו מאולם הנסיעות לרציפי ההסעה רק לצורך עלייה לאוטובוסים שכבר נמצאים ברציף. הפקחים חויבו לדאוג לכך שהתורים באולם וברציפי ההסעה יתנהלו ביעילות וכסדרם כדי למנוע השתהות יתירה בעלייה לאוטובוסים. כמו כן, הפקחים חויבו לוודא כי הנוסעים לא מעשנים ברציפי ההסעה. בית המשפט גם חייב את "אגד" להציב שני פקחים שיוודאו כי האוטובוסים ברציף מדוממים את רכבם במידת האפשר ושהאוטובוסים נכנסים לרציף רק כאשר הנהגים מוכנים לקלוט את הנוסעים. כמו כן, הפקחים חויבו לוודא כי עובדי "אגד" ישהו כמה שפחות ברציפי ההסעה.

במהלך ניהול ההליכים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שתוקן מספר פעמים בעקבות הערותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט. לפי ההסכם, המשיבות תפצינה את הקבוצה בסך כולל של 12,400,000 שקלים, כאשר ב-90% מהם תישאנה בעלות הקרקע וחברת הניהול וביתר תישא חברת "אגד". הפיצוי יינתן במשך עשור. סך של 7,400,000 שקלים מסכום הפיצוי ייועד לשיפור חוויית השירות של הנוסעים מן התחנה ושל המבקרים בה, ולהגברת המודעות לצורך להגן על הסביבה בתוכה.

נוסף לאמור, התחייבו בעלות הקרקע לבצע שורה ארוכה של פעולות כגון הצבת שלטים ולוחות  אלקטרונים, הסברה על החשיפה לאוויר המזוהם בתחנה המרכזית, פריסת רשת אלחוטית במתחם, שיפוץ בתי השימוש בתחנה, הקמת עמדות טעינה לטלפונים סלולריים, מחשבים ומכשירי אלקטרוניקה ועוד. חברת אגד התחייבה אף היא בין היתר להתקין מכונות לרכישת כרטיסי נסיעה ולטעינתם בכרטיס אשראי, לחדול מגביית תשלום עבור שימוש בשירותים ולבטל בקווים מסוימים את האפשרות לרכוש כרטיסי נסיעה מהנהג.

את יתרתו של סכום הפיצוי, חמישה מיליון ש"ח, תשלמנה המשיבות במשך 9 שנים לעמותות שונות, ובהן ארגון "15 דקות" (ארגון צרכני תחבורה ציבורית), "אדם טבע ודין", "מגמה ירוקה", "אזרחים למען הסביבה" ועוד.

הסדר ראוי, הוגן וסביר

לדברי השופטת שושנה אלמגור מבית המשפט המחוזי בת"א, מדובר בהסדר פשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. לשיטתה, האמור עד כה מצביע על כך שזיהום האוויר בתחנה המרכזית לא טופל כראוי, וללא ספק מקים למבקשים עילות תביעה נגד המשיבות.

עוד סברה השופטת כי סכום פיצוי של 12.4 מיליון ש"ח, שחלקו מיועד לתרומה וחלקו ימצא ביטוי בהטבות ובשיפורים שמהם ייהנו חברי הקבוצה שיבואו בשערי התחנה המרכזית, הוא סכום ראוי, גם בהתחשב בכך שהצדדים הסכימו עליו בלי לנהל את התיק עד תומו, ובכך חסכו לעצמם הוצאות גבוהות במיוחד ולבית המשפט משאבים יקרי ערך. בעניין זה, ציינה השופטת כי סך של חמישה מיליון שקלים מתוך סכום הפיצוי יחולק לעמותות העוסקות בשיפור התחבורה הציבורית בישראל, בשמירה על איכות הסביבה ובהגנה על הטבע, בקידום עניינם של אנשים עם מוגבלויות וכיוב', כאשר פעילותם של ארגונים אלה הולמת את אופי הנזקים מושא הבקשה. יתר 7.4 מיליון השקלים נועדו, כאמור, לשיפור האזורים הציבוריים בתחנה המרכזית, לרווחת הנוסעים והמבקרים.

לפיכך, ובהתחשב בהערות שהעיר הבודק שמונה ושהוטמעו בהסכם, קבעה השופטת כי סכום ההתחייבויות שנטלו על עצמן המשיבות הוא הולם, והן ישפרו את תחושת הנוחות בתחנה, ינעימו את הזמן בה ויספקו לקהל שירותים שונים אשר יקלו עליו את ההתמצאות בתחומיה.

לבסוף, פסקה השופטת כי סכום הגמול למבקשים עליו הוסכם, בסך של 272 אלף שקל, הוא סכום ההולם את הסיכון שנטלו על עצמם במאבקם מול גופים גדולים ועוצמתיים כדוגמת המשיבות. אשר לשכ"ט שישולם לבאי-הכוח המייצגים, בסך 1,853,000 שקל בתוספת מע"מ, גם כאן סברה השופטת כי הוא הולם את מידת העבודה שעשו הפרקליטים בתיק זה, את ההישג שהשיגו לטובת החברים בקבוצה ואת פעולות הפיקוח שצפויות להם במשך עשר השנים הבאות, עד שייתם ביצועו של פסק הדין.

המבקשים יוצגו בהליכים ע"י עו"ד אסף פינק ועו"ד אמיר ישראלי ממשרד עו"ד אסף פינק ומשרד עו"ד כהן, ישראלי ושות'. בעלות התחנה וחברת הניהול יוצגו ע"י עו"ד נעם רונן ועו"ד דניאל לסרי. חברת "אגד" יוצגה ע"י עו"ד אשר אקסלרד ועו"ד יעל זלינגר.

ת"צ 22700-11-11