חדשות

לטענת המבקשת, עורכת דין במקצועה, בביקוריה השונים בבתי המשפט במסגרת עבודתה נחשפה לעישון כפוי מצד הנוכחים, וזאת בניגוד לחוק ולעתים אף לנגד עיניהם של מאבטחי בית המשפט שלא עשו דבר על מנת למנוע את התופעה

בספטמבר 2018 נכנס לתוקפו צו למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, שהוסיף לרשימת המקומות הציבוריים שבהם נאסר העישון גם בתי המשפט, וביתר פירוט כל מקום בבית המשפט, לרבות חצר בית המשפט ואזור הכניסה והיציאה מבית המשפט בטווח של 10 מטרים לכל הפחות מהכניסה ומהיציאה.

בימים האחרונים הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הנהלת בתי המשפט, בטענה כי זו אינה עומדת בחובותיה מכוח החוק למנוע את העישון הכפוי בתחומי בתי המשפט השונים ברחבי הארץ. לטענת המבקשת, עורכת דין במקצועה המיוצגת ע"י משרד עורכי דין ביטון בר-אשר, בביקוריה בבתי המשפט במסגרת עבודתה נחשפה לעשן סיגריות ומוצרי עישון פעמים רבות, באופן כפוי ובניגוד לרצונה.

לטענת המבקשת, נכחה לראות במספר רב של פעמים כי מדובר בתופעה של ממש מצד באי בית המשפט, ובכלל זאת שוטרים, עורכי דין ועוד, המעשנים במקומות הציבוריים באין מפריע. לדבריה, פנתה למאבטחי בית המשפט שעמדו בסמוך אך אלו להפתעתה הודיעו לה כי אזורים אלו מיועדים לעישון חרף השלטים המתנוססים על הקיר בסמוך, ולחילופין כי למרות האיסור ניתן לעשן שם והם אינם עוסקים באכיפת האיסור.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בעקבות האמור, כך נטען בבקשה, החלה המבקשת לברר את היקף התופעה בבתי המשפט במחוזות השונים ברחבי הארץ, בין היתר בעזרתו של עורך דינה, יעקב ביטון, אשר פעל לתיעוד התופעה ולאיסוף ראיות. לפי הנטען, הבדיקה נערכה בחודשים מאי-יולי 2019, קרי כשנה לאחר פרסום הצו אשר החיל את הוראות החוק למניעת העישון על בתי המשפט. הבדיקה התמקדה בארבעה כיוונים שונים: תיעוד מעשנים במקום הציבורי, תיעוד המצב הפיזי של המקום (שילוט/היעדר שילוט), תיעוד קיומן של מאפרות במקום הציבורי ותשאול מאבטחי בית המשפט. לבקשה צורפו גם תמונות של אנשים הנראים לכאורה מעשנים או אוחזים סיגריות בידם בתחומי בתי המשפט.

לפי הנטען בבקשה, ברוב מוחלט של בתי המשפט נצפה מצב של "הפקרות מוחלטת", כפי שנכתב בבקשה, בכל הנוגע לאיסור העישון. כך, לפי הנטען, נערכו 75 תצפיות ב-39 בתי משפט שונים בכל הערכאות וכן ב-7 בתי משפט לעניינים מקומיים. מהתצפיות עלה, כנטען בבקשה, כי בכל בתי המשפט בארץ נצפו מעשנים במקום הציבורי, לרוב מספר מעשנים במקביל ולעיתים אף 15 מעשנים בו זמנית. עוד נטען כי באף בית משפט בארץ לא היה מי שפנה אל המעשנים מטעם בית המשפט או משמר בית המשפט.

בנוסף, נטען כי ב-26 מתוך 39 בתי משפט (66%) מוצבות מאפרות במקום הציבורי בניגוד לדין, וכך גם ב-2 בתי משפט לעניינים מקומיים. בנוסף, ב-24 מתוך 46 בתי משפט (52%), כולל בתי המשפט לעניינים מקומיים, לא נקבעו שלטים כנדרש בחוק. כן נטען כי בכל בתי המשפט בהם תושאלו המאבטחים (30 מתוך 39) הפנו המאבטחים לעשן במקום הציבורי או ציינו כי תפקידם אינו למנוע את העישון במקום הציבורי. זאת, למעט בבית משפט השלום בעכו בו המאבטחת הורתה למבקשת לעשן במרחק 10 מטרים מהכניסה.

עוד נטען, כי בכל בתי המשפט בהם נערכה הבדיקה נצפו אנשים מעשנים באזורים האסורים לעישון וזאת באין מפריע ולמול עיניהם הפקוחות (למחצה) של מאבטחי בית המשפט. המבקשת מוסיפה אף כי בחלק מהמקרים היו אלו מאבטחי בית המשפט עצמם שנצפו מעשנים במהלך המשמרת במקום הציבורי האסור לעישון. ביחס למאבטחים נטען גם כי העובדה שאלו מודעים לנעשה בבית המשפט אינה מוטלת בספק, וכי יהיה זה "מגוחך" לטעון כי בבית המשפט קיימת האפשרות כי דברים יתרחשו ללא נוכחותם או מודעותם של המאבטחים. בנוסף, כך לפי הבקשה, דומה כי לא יהיה חולק על כך שבידיו של מאבטח בית המשפט להורות לאדם המעשן להפסיק לעשן במקום הציבורי ואף להרחיקו מהמקום. "אבטחת בתי המשפט פועלת בצורה אפקטיבית וסמכותית כאשר למאבטחיה מלוא הסמכויות והגיבוי להתמודד עם תרחישים הגרועים מכך אף בהרבה", נכתב.

הסעדים שהתבקשו במסגרת התביעה הם צוי עשה שיורו להנהלת בתי המשפט לקבוע שלטים בהתאם להוראות התקנות, לסלק לאלתר את המאפרות מהמקום הציבורי, למנות "סדרן" למניעת עישון, ועוד. עוד עתרה המבקשת בין היתר לפיצוי אישי בסך 10,000 שקל וכן פיצוי לטובת הציבור בסך של 100 מיליון שקל.

מדוברות מערכת בתי המשפט נמסר בתגובה: "מדובר בתיק תלוי ועומד. הטענות יתבררו במסגרת ההליך המשפטי".