חדשות

לפי דוח שהגיש סגן שר הבריאות לכנסת לרגל "היום הבינלאומי ללא עישון", שיעור המעשנים בישראל ירד בשנת 2017 בשני אחוזים לעומת השנה הקודמת. מה השתנה כאן מאז שנחקק החוק להגבלת עישון במקומות ציבוריים, אחד הראשונים שנחקקו בעולם, מה אומרים על כך בתי המשפט והיכן יש עדיין מקום לשיפור?

מדי שנה ב-31 במאי מציינים בעולם את ה"יום הבינלאומי ללא עישון", שהוכרז על ידי ארגון הבריאות העולמי ומטרתו למשוך את תשומת הלב ולהעלות את המודעות להשפעות השליליות של טבק ועישון. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, העישון הוא גורם התמותה המוביל בעולם המוביל למותם של מיליוני בני אדם מדי שנה, מתוכם מאות אלפים לא מעשנים שנחשפו לעישון כפוי. לפי הדו"ח שמגיש היום סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לוועדות הבריאות והכלכלה של הכנסת, שיעור המעשנים במדינת ישראל בשנת 2017 רשם ירידה של שני אחוזים (20.5% לעומת 22.5% בשנה הקודמת).

מדינת ישראל היא למעשה אחת המדינות הראשונות בעולם שחוקקה חוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים עוד בשנת 1983 (אז נקרא עדיין "החוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים"), שקבע את איסור העישון במספר מקומות מצומצמים. מטרתו של החוק למניעת עישון, כפי שנקבעה בסעיף 1א לו היא "למנוע את העישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון, הגורמת למוות, למחלות ולנכות".

במהלך הזמן, עם עליית המודעות לנזקי העישון, הורחב האיסור למקומות נוספים וכיום הוא חל בין היתר על אצטדיוני ספורט, מקומות בילוי, אולמות אירועים, תחנות אוטובוס, בריכות שחייה, משרדי ממשלה, רציפי רכבת ומקומות נוספים. רק אתמול (ד'), אישרה ועדת הבריאות של הכנסת סופית את צו משרד הבריאות המרחיב את איסור העישון כך שכעת יאסר העישון גם במקומות בהם נערכים אירועים והופעות תחת כיפת השמיים בהם משתתפים למעלה מ-50 איש, בכל מקום בשטח בתי חולים או מרפאות (לרבות מחוץ למבנה), רשויות ציבוריות, משרדים ממשלתיים, בתי משפט, מועצות דתיות, מקומות בהם מתקיימת פעילות גופנית (גם באוויר הפתוח), בריכות שחיה, באזורי כניסה לגני ילדים, בגני שעשועים, בחניון ציבורי מקורה או תת קרקעי ובגני חיות. כמו כן, הנהלות בתי חולים, מרפאות, משרדים ממשלתיים, חניונים, גני חיות ואירועים יהיו רשאים לקבוע אזורי עישון בטווח של 10 מטרים מהכניסה או היציאה, בתנאי שלא יהוו מטרד בחלקים אחרים של המקום ולא יהיו בתי מגורים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

החוק אמנם קובע סנקציה פלילית של קנסות, אך היות שאין חולק שהאכיפה הפלילית אינה מספקת, בתי המשפט הכירו לא אחת בזכות האכיפה האזרחית ופסקו פיצויים של אלפי שקלים לאזרחים שתבעו מקומות ועסקים על הפרת הוראות החוק. פן אחד של המאבק האזרחי יכול להתבטא בהגשת תביעה אישית לבית המשפט לפסיקת פיצוי על אי מניעת העישון מכוח עוולת הפרת חובת חקוקה. פן אחר של המאבק האזרחי הוא הגשת תביעה ייצוגית, כשלא אחת נקבע בפסיקה שאי מניעת העישון היא עילה הראויה להתברר במסגרת זו, נוכח הנזק המזערי הנגרם לכל ניזוק והסיכוי הקטן שיוגשו בגין כך תביעות פרטניות. מלבד זאת, גם מעסיקים שאינם מבטיחים לעובדיהם סביבת עבודה נקיה מעישון חשופים לתביעות, כשבפסיקת בתי הדין לעבודה נקבע שאי מניעת העישון במקום העבודה היא עילה ל"התפטרות בדין פיטורים" המזכה בפיצויי פיטורים.

איסור העישון חל גם על המקומות הציבוריים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר, בהם רכבי שב"ס המשמשים להסעת סוהרים או אסירים, חדרי אוכל, חדרי ביקורים, ספריות, מטבחים, מפעלי תעסוקה, כיתות לימוד, מרפאות, מועדונים, בתי כנסת, חדרי כושר, משרדים ומסדרונות. מנגד יש לציין שאין כל איסור, לא בחוק מניעת העישון ולא בפקודה של נציבות בתי הסוהר, לעישון בתאי הכליאה ולכן אסיר שאינו מעשן, המתגורר באותו תא עם אסירים מעשנים, אינו יכול לתבוע מכוח עילה כלשהי וכל שביכולתו לעשות הוא לבקש לעבור ל"תא ללא עישון", אך הדבר נתון לשיקול דעתו של שירות בתי הסוהר.

חוק נוסף המסדיר את המאבק בעישון בישראל הוא  חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, הכולל בין היתר איסור מוחלט להצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרי טבק ואיסור על ממכר סיגריות ומוצרי טבק לקטינים. בכל הנוגע להיבט הפרסום, לאחרונה החלה ועדת הכלכלה של הכנסת להכין לקריאה ראשונה שתי הצעות חוק המבקשות לתקן את החוק על מנת לאסור פרסום ולהגביל את שיווק מוצרי הטבק וכן להוסיף תמונות של נזקי עישון על מוצרי טבק. בדיון נכח גם נציג עמותת "אוויר נקי", אלעד שפר, שקרא לא להחריג את העיתונות מההצעה והזהיר מפני פרסום סמוי, כמו שלדבריו מתרחש בשידור התוכנית "האח הגדול". בעניין זה, אגב, יש להעיר כי הזכיינית "רשת" (שאליה עבר שידור התכנית), החליטה שבעונה הנוכחית נושא העישון יהיה מועט ויוגבל לאזורים ספציפיים בבית, והתחייבו להשתדל להימנע מהפיכת העישון למוקד מרכזי כפי שהיה בעונות קודמות.

מבקר המדינה: ממצאים חמורים בכל הנוגע לפעילות המלחמה בעישון

אך האם הכנסת והממשלה אכן עושות די על מנת להילחם בתופעה והאם אין מקום לבצע צעדים נוספים על מנת לצמצם עוד יותר את נזקי העישון? במאי 2011, בעקבות המלצות ועדה ציבורית שהקים משרד הבריאות, החליטה הממשלה על תכנית לאומית לצמצום העישון ונזקיו. בהחלטה הוטלה על שרי הבריאות, האוצר, החינוך והגנת הסביבה לנקוט את הפעולות הנדרשות ליישום התכנית, לרבות תיקוני חוקים. לאחרונה פרסם מבקר המדינה את הדו"ח השנתי לשנת 2018, שכלל בין היתר ביקורת על פעולות רשויות השלטון לצמצום העישון ונזקיו אך חשף כשלים וליקויים רבים וחמורים הן ביישום התכנית הלאומית והן בפעילות משרדי הממשלה והגורמים הנוספים שנבדקו.

לפי המבקר, עד מועד סיום הביקורת יושמו רק חלק מהפעולות שנקבעו בהחלטת הממשלה. כך למשל, שר הבריאות לא הקים במשרדו יחידה למאבק בעישון והמשימות בתחום זה מפוזרות בין עובדים שונים, בלי שבראשם עומד גורם נושא באחריות באופן שאינו מאפשר טיפול ממוקד בתופעת העישון. בנוסף, בתכניות העבודה של המשרד לא נקבעו יעדים לגבי הגברת פעולות האכיפה וצמצום שיעור המעשנים על פי שיוכם המגדרי, המגזרי והגילאי וממרץ 2014 הפסיק לעסוק בקידום התיקון לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק. בנוסף, שר האוצר לא הגיש המלצות לממשלה בעניין שיעורי המס על מוצרי טבק והשר להגנת הסביבה לא הגיש לממשלה תכנית לצמצום הנזקים מבדלי הסיגריות שיוצרים מפגע של פסולת בשטח ציבורי.

עוד מצא המבקר כי ישראל יישמה באופן חלקי בלבד את האמנה הבינ"ל לפיקוח על הטבק שגיבש ארגון הבריאות העולמי: על כמה מוצרי טבק מוטל מס נמוך יחסית; אין איסור על עישון בכל המקומות הציבוריים, ואין פיקוח על תכולת מוצרי הטבק; אין אזהרות גרפיות מרתיעות על האריזות; האזהרות המילוליות על החפיסות מצוינות על שטח קטן מהמומלץ באמנה; משרד הבריאות אינו מממן תכניות הסברה לציבור בעניין נזקי העישון ולא נאסר לפרסם מוצרי טבק בכל כלי התקשורת והרשתות החברתיות. ליקויים נוספים שמצא המבקר הם פעילות דלה של קופות החולים למניעת עישון, ופעילות מצומצמת של משרד החינוך בתופעת העישון. מנגד, ציין המבקר לחיוב את החלטתו של הרמטכ"ל, רא"ל גדי אייזנקוט, מקיץ 2017 על חזון של "צה"ל נקי מעישון". בעניין זה יש לציין כי במסגרת המאבק בעישון הפסיק הצבא את מכירת הסיגריות (כולל סיגריות אלקטרוניות) ב-60 בסיסים פתוחים וכן ב"עיר הבה"דים" בנגב, מציע סדנאות גמילה, הגביל את העישון בשטח הבסיסים ומאפשר תרופות לגמילה מעישון ללא תשלום גם לחיילים ואנשי קבע שלא עוברים סדנת גמילה. גם בכל הנוגע לאכיפת החוק למניעת עישון, מצא המבקר פעילות מועטה של הרשויות המקומיות ואכיפה לקויה. "ראוי שהפעילות למניעת העישון ולצמצום נזקיו תהיה לאומית-מערכתית ותכלול את כלל הגורמים הרלוונטיים במדינה", כתב המבקר. "על משרד הבריאות להוביל בנחישות את ביצועה של הפעילות ובין השאר ליזום ולקדם שינויי חקיקה שיקשו להפיץ מוצרי טבק וליזום פעולות הסברה בעניין נזקי העישון. כמו כן על משרד האוצר, בשיתוף משרד הבריאות, לפעול להעלאת המסים על מוצרי הטבק".

מלבד דוח המבקר, בינואר האחרון קיימה ועדת הכנסת לזכויות הילד דיון בנושא מכירת סיגריות לקטינים, בעקבות תחקיר שחשף את אי אכיפת האיסור הקבוע בחוק. במסגרת הדיון דרשה יו"ר הועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון, להפעיל סנקציות על מורים ותלמידים שיעשנו בבתי הספר ונציגת משרד החינוך הצהירה כי בתקופה הקרובה יפורסם חוזר מנכ"ל שיעגן את איסור העישון למורים בכל שטחי המוסדות ויכלול אפשרות של העמדת מורים בפני ועדת משמעת במידה ולא ישמעו להנחיות. במקביל עלתה בדיון הסכמה בין משרדי המשפטים, הבריאות והשלטון המקומי על מעבר לאכיפה מנהלית מהירה ואפקטיבית נגד מוכרי סיגריות לקטינים, תחת ההליך הפלילי שאינו נאכף כיום.

בהתייחס לדוח העישון שהוגש היום לכנסת, קראו איגוד רופאי בריאות הציבור והחברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון של ההסתדרות הרפואית, האיגוד הישראלי למקדמי ומחנכי בריאות והאגודה למלחמה בסרטן לממשלה לפעול ביתר שאת להצלת חייהם של אלפי אזרחים במדינת ישראל. "אנו קוראים לסגן שר הבריאות ולשר האוצר לפעול במהירות ליישום מלא של אמנת הפיקוח על הטבק אותה אישרה ישראל, הכוללת איסור פרסום גורף והחלת חפיסות אחידות כולל אזהרות עם תמונות, וכן העלאת מחיר הסיגריות בכלל ותיקון עיוות המס על הטבק לגלגול בפרט". מירי זיו, מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן, ציינה כי: "ניתן וצריך להגיע לשיעור מעשנים חד סיפרתי, לשם כך יש לפעול באופן נמרץ ועקבי באמצעות חקיקה ואכיפה. על מדינת ישראל בהובלת משרד הבריאות להגן על הדור הצעיר מפני נגע העישון הממית והממכר ולהצמיח פה דור של ישראלים חופשיים מהתמכרות לניקוטין".