מנהל מחלקת הפיקוח תבע את הפקחים שעבדו תחתיו בגין לשון הרע אחרי שהעידו נגדו במשטרה כי הורה להם לרשום דו"חות לעסקים שפותחים בשבת, מבלי שראו במו עיניהם את העבירה. ביה"ד קבע כי סגירת תיק החקירה נגד התובע מחוסר ראיות לא הופך את דבריהם של הפקחים לשקר או ללשון הרע
ביה"ד האזורי לעבודה דחה תביעת לשון הרע שהגיש מנהל מחלקת פיקוח עירוני לשעבר בעיריית עכו נגד הפקחים שעבדו תחתיו בגין תצהירים שהגישו בעניינו אשר הובילו לפתיחת חקירה משטרתית. הפקחים העידו כי התובע הורה להם לרשום דו"חות לבעלי עסקים הפתוחים בשבת מבלי לראות את העבירה במו עיניהם. נקבע כי סגירת התיק מחוסר ראיות כנגד התובע לא הופכת את דברי הפקחים ללשון הרע וכי העובדה שבסופו של יום נסגר תיק החקירה המשטרתי מחוסר ראיות אינה משנה את עצם ביצוע המעשים שתוארו ואינה הופכת את דברי מי מבין הפקחים, בהקשר זה, לשקר או לפרסום "לשון הרע".
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
התובע, שימש בתקופה הרלוונטית כמנהל מחלקת הפיקוח העירוני בעיריית עכו והיה ממונה בפועל על עבודת הפקחים בעיר. לטענת התובע, סגן ראש העיר בתקופה הרלוונטית הוא אשר גרם לפקחים לפרסם "לשון הרע" אודותיו, בשל התחשבנות אישית ובכוונה לפגוע בו.
הרקע לדברים הוא כי באותה עת סבר התובע שהפקחים לא רושמים דו"חות כנדרש בחוק עזר עירוני (פתיחת בתי עסק וסגירתם). נטען כי התובע נהג להסתובב בשבתות ברחבי השוק ולעקוב אחר עסקים שנפתחו ביום שבת, כשהוא מצויד ברשימת עסקים כאלה, ולאחר מכן ניגש אל הפקחים וביקש מהם לרשום לאותם עסקים דו"ח על פתיחת העסק בשבת, למרות שאותם פקחים לא ראו את העבירה במו עיניהם.
חלק מהפקחים רשמו דו"חות כאמור, על אף שלא חזו בעיניהם במצב העובדתי. הדברים נודעו לסגן ראש העיר דאז, אשר פעל להעביר את התובע מתפקידו ולאחר מכן אף נפתחו נגדו הליכים פליליים. הפקחים, אשר גילו נכונות למסור את גרסתם, מסרו תצהירים בהם הצהירו כי התובע ביקש מהם לפעול בדרך הפסולה. הפקחים חזרו על תלונותיהם כשנחקרו במשטרה ולאחר מכן נעצר התובע על ידי המשטרה ונחקר באזהרה בחשד לביצוע עבירות של "סחיטה באיומים, מרמה והפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט". בסופו של דבר תיק החקירה כנגד התובע נסגר על ידי הפרקליטות מחוסר ראיות.
בתביעה שהגיש, טען התובע כי הפקחים "רקמו מזימה" נגדו ונתנו "תצהירי שקר", עקב לחץ של סגן ראש העיר דאז עליהם ובשל היות התובע מנהל תובעני. לדבריו, בחינת הביטויים המתוארים בתצהירי התלונה של הפקחים, הלא הם התצהירים שבעטיהם נעצר, הפכו לשיחת היום בעירייה, ברדיו ובעיתונים - מובילה למסקנה, כי המדובר בביטויים משפילים, פוגעניים, ובאמירות שבעת אמירתן, משפיעות על האדם הסביר באופן שלילי ויש בהן בכדי לפגוע באותו אדם אליו מיוחסים הדברים, במיוחד כאשר יש בהן ייחוס התנהגות המהווה חשד לביצוע עבירה פלילית, וביקש לפצותו בסך 500 אלף שקל.
השופטת דלית גילה קבעה כי אף שניתן לראות בהתבטאויות שנכתבו על ידי הנתבעים אודות התובע משום "פרסום לשון הרע" כהגדרות החוק היבשות, עדיין עומדות לכל הנתבעים הגנות מכוח הוראות אותו חוק והתובע אינו זכאי לפיצוי שביקש.
לגבי סגן ראש העיר דאז נקבע כי העובדה שפעל לחשיפת האמת בהיותו סגן ראש העיר וייתכן שהיו לו גם מניעים פוליטיים, אינה פוגעת בנכונות צעדיו, בהתחשב בתוכן התלונות, ששיקפו מציאות שנהגה בפועל. השופטת קבעה כי השימוש שעשה בתצהירי התלונה היה מידתי, וכי סגן ראש העיר העביר אותם לממונה המרכזי על תקינות התנהלות עובדי העיריה ולראש העיר, כדי שיפעל לברור האמת וינהג בהתאם לממצאים. נקבע כי העובדה שהמעשים העלו חשד לעבירות פליליות ולכן הופנו לחקירת המשטרה, שחקרה בנדון ובסופו של דבר התיק נסגר מחוסר ראיות, אינה הופכת את ראשית הדרך לבלתי תקינה, או אסורה, באופן המזכה את התובע בפיצוי על הנאמר עליו, ששיקף אמת. נקבע כי דין התביעה נגד סגן ראש העיר דאז להידחות.
באשר לפקחים, נקבע כי דבריהם בתצהירי התלונה על התובע משקפים אמת, נאמרו בתום לב ולא מתוך כוונה לפגוע בו, אלא, לשם תיאור התנהלותו בתפקידו כממונה על הפיקוח העירוני בעירייה, לבקשת סגן ראש העיר ובמסגרת תפקידו הציבורי. נקבע כי התנהלותו של התובע, שדרש מהפקחים לרשום דו"חות לעסקים שהוא ראה פתוחים בשבת, לא הייתה ראויה ולא פלא הוא, שנתפסה כדרישה לזיוף דו"חות, למרות שלא זו הייתה כוונת התובע. גם ההנחיה מצד התובע לאחד הפקחים לרשום לאותו אדם מספר דו"חות על אותה עבירה, בתוך פרק זמן קצר, מאחר שמדובר ב"עבירה מתמשכת", לא היה לה מקום וניתן להבין שנתפסה כהתנהגות "בעייתית", שהביאה אף היא לחשד של מעורבות בעבירות של זיוף או שיבוש הליכי משפט. אף ניתן היה לחשוב, שדברי התובע לחלק מהפקחים כי אי רישום דו"חות כבקשתו יגרום ברור משמעתי או פיטורים - הם בגדר "סחיטה באיומים". ס
בית המשפט ציין כי סימני השאלה שעוררה התנהלות התובע, שאינה מוכחשת עוד על ידו, הביאו למעצרו לשם חקירת החשדות שעלו בעטיה. נקבע כי העובדה שבסופו של יום נסגר תיק החקירה המשטרתי נגדו, מחוסר ראיות, משיקולים שונים של פרקליטות המחוז, שלא הובאו בפני בית הדין, אינה משנה את עצם ביצוע המעשים שתוארו בתלונות ואינה הופכת את דברי מי מבין הנתבעים, בהקשר זה, לשקר או לפרסום "לשון הרע" על התובע.
