חדשות

"קיבלנו חינוך הפוך מזה שדורשת חקירה נגדית ולא הורגלנו לשאול שאלות מדריכות. כדי להתמודד עם הבעיה תנסו לחשוב שאתם מספרים סיפור לבית המשפט. תשתמשו בחיות המחמד או בכיפה אדומה כדי לפשט את העניין וככה תמנעו מלחץ מיותר בחקירה". כתבה שנייה בסדרת הכתבות של עו"ד אברהם זיו כהן - "מי מפחד מליטיגציה?"

האם ברצונכם למנוע מהעד שעל דוכן העדים להתחמק משאלותיכם במהלך החקירה הנגדית? האם תרצו לספר לבית המשפט סיפור משכנע? אם כן, עליכם לשכלל את האופן בו אתם שואלים שאלות מדריכות בחקירה הנגדית.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מרבית עורכי הדין יודעים שבמהלך החקירה הנגדית עליהם לשאול את העד שאלות מדריכות. המטרה של כל עורך דין בחקירה הנגדית לשלוט בעד ולספר לבית המשפט את הסיפור של הלקוח שלו.

העד האידיאלי הוא עד אשר מניד בראשו ואומר "כן" לכל שאלה שהוא נשאל בחקירה הנגדית. כך עורך הדין יכול לספר לבית המשפט באופן המשכנע ביותר את הסיפור של הלקוח שלו.

אבל האם למדתם כמו שצריך לשאול שאלות מדריכות? האם אתם שואלים את השאלות כפי שבאמת הייתם רוצים לשאול? האם אתם מצליחים לספר לבית המשפט סיפור משכנע באמצעות שאלות מדריכות?

אין מיומנות לשאול שאלות מדריכות - זה לא מנומס

אני זוכר, שאחד מעורכי הדין במשרדי התקשה לשאול שאלות מדריכות במהלך חקירה נגדית בבית המשפט. מי יכול להאשים אותו – זה לא טבעי לשאול שאלות מדריכות. עד כמה שזה נשמע מוזר, לשאול שאלות מדריכות נחשב להתנהגות לא מנומסת. אבל כך מצופה מעורך דין שישאל שאלות בחקירה נגדית.

כיצד ניתן לשלוט על היכולת לשאול שאלות מדריכות כאשר כל חיינו חונכנו ולמדנו לשאול שאלות בצורה אחרת לגמרי?

הנה תרגיל שעבד עבור אותו עורך דין צעיר שאני מקווה שיעבוד גם עבורכם. ראשית, נאמר לאותו עורך דין צעיר להתעלם מהתיק שעליו אנחנו עובדים וגם מהעדים שאותם הוא צריך לחקור בחקירה הנגדית. הוא התבקש לספר סיפור.

"אתה זוכר את הסדרה המצוירת "פופאי" כשהיית ילד?" שאלתי אותו, "אני רוצה שתספר לי את אחד הפרקים מהסדרה, אבל באופן אחר. אתה עומד לספר לי את הפרק באמצעות חקירה נגדית. אנחנו לא נשמע כלום חוץ מ- "כן" או "לא" מהעד. תשומת הלב שלנו תתמקד בך. אתה לא תשאל שאלות כמו 'למה?' או 'איך?'. במקום זה, אתה הולך לשאול שאלות קצרות, אמירות פשוטות שהעד אמור להסכים או לא להסכים איתן, אבל העד לא יאמר כלום חוץ מ- "כן" או "לא". האם אתה יכול לעשות זאת?"

כאשר הלחץ של הדיון ירד מעל כתפיו, הוא התחיל לספר לנו את הסיפור של "פופאי":

"קוראים לך פופאי, נכון?"

"נכון שאתה מלח?"

"זה נכון שלבת זוגך קוראים אוליב?"

"האם אתה אוהב לאכול תרד?"

"התרד נותן לך כוח, נכון?"

"זה נכון שביום 1.1.11 בשעה 10:00 נפגשת עם אוליב?"

"נפגשתם ברח' סמית, נכון?"

"האם פלוטו הגיע למקום בשעה 10:15 וראה אותך ואת אוליב?"

"זה נכון שפלוטו אמר לאוליב . . .?"

אותו עורך דין שדקות קודם לכן לא היה מסוגל לשאול את העדים שלו שאלות מדריכות בחקירה נגדית, הבין מהר כיצד ניתן לספר סיפור באמצעות שאלות מדריכות.

להלן מספר טיפים וכללים מנחים לחקירה נגדית אפקטיבית:

לספר סיפור: השתמשו בשאלות מדריכות כדי לספר סיפור. זה יכול להיות הסיפור של הלקוח שלכם, הסיפור על ההזדמנויות שהוחמצו (מה העד יכול היה לעשות בנוסף או מה העד היה צריך לעשות?), או סיפור על מגבלה או הבחנה (מה העד לא קרא, נכשל להבחין, התרשל לראות?) ישנם סוגים שונים של סיפורים – בחרו סיפור ואז שאלו שאלות מדריכות.

התאמנו בלספר את הסיפורים שאתם כבר מכירים. לדוגמא: אתם מייצגים את כיפה אדומה, ויש לכם הזדמנות לחקור בחקירה נגדית את הזאב. איזה שאלות מדריכות תשאלו במהלך החקירה הנגדית? חקרו בחקירה נגדית את הזאב הרע. האם אתם יכולים לספר את הסיפור מנקודת המבט של כיפה אדומה? או תחקרו בחקירה נגדית את הנבל בסרט שראיתם לאחרונה. התאמנו בלספר סיפורים באמצעות שאלות מדריכות עד שזה יהפוך לטבע השני שלכם.

ספרו על נסיעה: כאשר אתם בדרך למשרד, השתמשו בשאלות מדריכות לתאר את הנסיעה. הסתכלו מהחלון – מה אתם רואים? תארו את מה שאתם רואים באמצעות שאלות מדריכות:

"אני נוסע"

"ברח' סוקולוב"

"פונה לרח' ארלוזורוב"

"משמאלי יש בית קפה"

"בית קפה של רשת ארומה"

"בית הקפה מלא בלקוחות"

"אני ממשיך בנסיעה לאורך הרחוב"

ערכו חקירה נגדית לחיית המחמד שלכם: זה לא ממש נורמלי לשאול בחיי היום יום שאלות מדריכות. אתם צריכים להתאמן. אחת הדרכים הטובות להתאמן היא לשאול את חיית המחמד שלכם או משהו אחר שלא מבין את פשר מעשיכם. אל תתפתו להתאמן על בת זוג או על חבר קרוב, אני לא אהיה אחראי לתוצאות! התאמנו על הכלב שלכם, על עצם דומם, או על כל דבר אחר שלא יכעס מהאופן שבו אתם שואלים שאלות, משום שהעד בכל מקרה לא יענה ב- "כן" או "לא".

עובדה אחת לשאלה: הציגו עובדה אחת בלבד בכל שאלה. ראו לדוגמא את החקירה בעניין "פופאי". בחנו כל שאלה. כמה עובדות יש בכל שאלה. יותר מדי עובדות בשאלה הן פתח לעד להתחמק מתשובה ישירה. אם בשאלה מוצגת עובדה אחת בלבד, הסיפור יהיה אפקטיבי יותר. הגבילו את השאלות המדריכות לעובדה אחת לכל שאלה.

השמיטו את "מילות היחס": רוב עורכי הדין מוסיפים "מילות יחס" לשאלות (לדוג': "נכון", "זה יהיה נכון לומר", "האם נכון", "תאשר" וכיו"ב'), אבל ככל הנראה אין בהן צורך כלל. ניתן לשנות את הטון כך שהאמירה תשמע למאזין כשאלה.

למרות שישנם שופטים שמחייבים להוסיף "מילות יחס" כדי ליצור שאלה מדריכה "הולמת", אך רובם לא. אם כן, יש לשקול להשתמש ב"מילות יחס" בשאלות הראשונות, ואחר כך להשמיט אותן ברגע שהעד מתחיל "לשתף פעולה". זה המקצב שיש לפתח: לשאול את השאלה, העד עונה "כן" או "לא", אז יש לחזור על השאלה ככל שנדרש.

עורכי דין שכישורים אלו מפותחים אצלם מונעים מהעד לחמוק מלהשיב באופן ישיר לשאלה. החקירה היא הדוקה, וחשוב מכל שבכל במהלך החקירה הנגדית תשומת הלב של השופט שיושב בדין מופנית אליכם לקבלת התשובה ולא לעד עצמו.