חדשות

התובעת התפטרה מחמת הרעת תנאים לאחר שנאלצה למלא את תפקידה של המזכירה במשרד עורך דין ללא כל תגמול נוסף. טענה שעורך הדין צעק והשפיל אותה כשאמר לה "הבכי שלך לא מרגש אותי" ושהיחס החמיר לאחר שחלתה בסרטן. תקבל פיצוי בסך כ-60 אלף שקל

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל את תביעתה של פקידת הוצאה לפועל במשרדו של עורך דין והכיר בהתפטרותה מחמת הרעת תנאים כהתפטרות בדין פיטורים. השופט שמואל טננבוים קיבל את טענות התובעת כי היא נאלצה לבצע גם את מטלותיה של מזכירה שפוטרה ללא כל תגמול נוסף וזכתה ליחס מזלזל מצד מעסיקה, שהחמיר לאחר שחלתה בסרטן.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעת עבדה במשרד הנתבע כפקידת הוצאה לפועל במשך למעלה מ-14 שנה, עד שהתפטרה מחמת הרעת תנאים מוחשית בעבודתה. לטענתה, מספר חודשים טרם התפטרותה, משרת המזכירה במשרד התפנתה והיא נדרשה לבצע את מטלות המזכירה בנוסף לתפקידה כפקידת הוצאה לפועל, בהן עבודות שכלל לא היה חלק ממסגרת עבודתה קודם לכן, והכל במסגרת של 5 שעות עבודה ומבלי שקיבלה כל תגמול בגין העבודה הנוספת. בנוסף, טענה התובעת, היא חוותה במהלך כל שנות עבודתה יחס משפיל ומזלזל מצד הנתבע, אשר הורע משמעותית לאחר שחלתה בסרטן.

התובעת ציינה כי היא שלחה לנתבע מכתב התראה ובו הודיעה על כוונתה להתפטר מחמת הרעת תנאי עבודה אם לא ישונה היחס כלפיה ואם לא תקבל העלאה בשכרה. משטענותיה נדחו, הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, ועל כן, לטענת התובע, יש לראות בהתפטרותה התפטרות בדין פיטורים המזכה אותה בפיצויי פיטורים.

מנגד, טען הנתבע כי התובעת אינה זכאית לפיצויי פיטורים מאחר שהיא בחרה להתפטר מרצונה, ולאחר שהביעה זה מכבר את רצונה להפסיק עבודתה אצלו. לאחר שהבינה כי אין בכוונת הנתבע לפטרה, ניסתה התובעת לתרץ את התפטרותה בטענות שאין להן אחיזה במציאות.

השופט שמואל טננבוים קיבל את התביעה וקבע כי הוכח כי לאחר פיטוריה של המזכירה, שונה אופי תפקידה של התובעת והיא נאלצה למלא את תפקידיה של המזכירה, לרבות מענה טלפוני, הכנת קפה, תיאום פגישות, שליחת דואר, פקסים וגבייה, נוסף על עבודתה כפקידת הוצל"פ.

השופט ציין כי גרסתה של התובעת נתמכה בעדותה של עורכת דין שעבדה במשרד בתקופה הרלוונטית לתביעה, אשר העידה כי הועסקה במשרד מזכירה במשרה מלאה, ועם פיטוריה עברו מטלותיה אל התובעת, מבלי שקיבלה תגמול נוסף. כמו כן, נדחתה טענת הנתבע כי מטלותיה של המזכירה חולקו בינו לבין ילדיו, לאחר שהתובעת ועורכת הדין העידו כי מדובר בעזרה מינורית ביחס להיקף עבודתה של המזכירה.

עוד קבע השופט כי לאחר שהתובעת חלתה במחלת הסרטן, אכן הורע יחסו של הנתבע כלפיה. "לבד מן העובדה כי נוכו לתובעת ימי חופשה על חשבון ימי מחלה וכי קיבלה מתנה לחג רק פעם בשנה בחג הפסח במקום פעמיים בשנה כפי שקיבלו עובדים אחרים, טענה התובעת כי זכתה ליחס משפיל ומבזה מצד הנתבע", כתב השופט בפסק הדין. בין היתר, צוין כי כאשר ביקשה התובעת לצאת לחופשה טרם תטופל בסדרה של הקרנות, נענתה בצעקות רמות "לא מספיק שאת יוצאת לטיפולים גם חופש את רוצה". בהמשך, כאשר סיימה את ההקרנות והסבירה לנתבע כי אינה יכולה להסתובב בשמש ולבצע הגשות בבית המשפט, השיב לה כי זה אינו מעניין אותו ועד שלא תביא אישור רפואי היא נדרשת להמשיך בכך, וכשהומצא האישור ערער עליו ואיים כי יזמן את הרופא לבית המשפט. השופט ציין כי גרסת התובעת לפיה הנתבע נהג להלך עליה אימים ולהטיח בה עלבונות נתמכה בעדויות המזכירה ועורכת הדין לשעבר. אלו העידו כי לעורך הדין היו משפטים קבועים במטרה לייאש, לפגוע ולהלך אימים, כגון "איפה את מתקשה להבין", "הבכי שלך לא מרגש אותי" וכיוצא באלה משפטים שנאמרו בטון דיבור מזלזל ובצעקות.

נוכח האמור, קבע השופט כי תנאי עבודתה של התובעת הורעו הן נוכח השינוי בתפקיד שנאלצה לבצע והן בשל התנהגותו של הנתבע כלפיה, ועל כן יש לראות בה כמי שהתפטרה בדין מפוטרת וזכאית עקב כך לפיצויי פיטורים.

השופט התייחס לנושא המתנות לחג והבהיר כי אף אם לא הוכח נוהג רב שנים לחלוקת שי לחג בגובה 750 שקל פעמיים בשנה, די בכך כי התובעת הוכיחה כי הופלתה לרעה ביחס לשתי עובדות אחרות שעבדו אצל הנתבע ובעוד שהן קיבלו מתנה לחג היא לא זכתה לכך. בעניין זה צוין כי שי לחגים מוכר זה שנים כנוהג נרחב מאוד בארץ בתחום יחסי העבודה ואינו טעון הוכחה גם בסקטור הפרטי, אלא הוא זכות כללית ואחידה במקום העבודה.

עוד התקבלה טענת התובעת כי בתקופת מחלתה נוכו לה באופן כפול ימי מחלה וימי חופשה. השופט דחה את טענת הנתבע כי התובעת הייתה מודעת לניכויים שבוצעו, שהופיעו בתלושי השכר שלה, והסכימה לכך מפורשות, וכי אופן הרישום אף היה לטובתה שכן כך היא קיבלה שכר מלא ללא הפחתה של ימי המחלה הראשונים. "על הנתבע לפעול בהתאם להוראות החוק ואין הסכמה או אי הסכמה של העובדת לשנות ממצב דברים זה, מה גם שלא הוכח כי התובעת נתנה הסכמתה המפורשת לניכוי ימי חופשה כנגד ימי מחלה", נכתב בפסק הדין.

לפיכך, נקבע כי על הנתבע לשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך של 54 אלף שקל, וכן דמי מחלה, מתנת חגים, הפרשות לקופת גמל ופיצוי בגין ניכוי ימי חופשה בסך כולל של 6,140 שקל. הנתבע יישא בהוצאות התובעת ובשכר טרחת עורך דינה בסך של 7,500 שקל.

סע"ש 36480-03-14

לקריאה נוספת, ראו:

המעסיק פוגע בתנאי העסקה שלי שלא בהסכמתי – מה לעשות?

דרישת המעסיק להשבת טלפון נייד ורכב אינה הרעת תנאים המזכה עובד בפיצויים