בית הדין לעבודה דחה בקשת עמותה לנהל תובענה ייצוגית נגד קרן הפנסיה מבטחים בשל מחדליה באיתור יורשי עמיתים. נקבע כי מבטחים אינה מתכחשת לחובותיה לפי דין לאיתור יורשים ופועלת לאיתורם. כאשר מדובר בקרן גרעונית, נדמה כי אין לציבור עניין בהעדפת יורשי הנפטרים על פני עמיתים חיים
עסקינן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית. לטענת התובעים, קרן מבטחים אינה פועלת כנדרש לאיתור יורשים של עמיתים כמתחייב על פי דין. מבטחים היא קרן פנסיה ותיקה גירעונית המנהלת, בין היתר, קרן פנסיה מקיפה שהיא "קופת גמל לקצבה" כמשמעותה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל). ובתקנות מס הכנסה (כללית לאישור ולניהול קופות גמל). המבקשת היא עמותה רשומה שמטרתה לפעול לשיפור המערכת הפיננסית. המבקש הוא יו"ר משותף בעמותה, והוא נכדה של המנוחה ז"ל שהייתה עמיתה במבטחים באשר הופרשו בגינה כספים למשך 3 חודשים בשנות ה- 70. במועד פטירתה בשנת 2004, עמד לזכותה חסכון במבטחים בסך של כ- 99 ₪.המבקשים מבססים טענותיהם בעניין התנהלות מבטחים על מקרה נוסף, הנוגע לקרוב משפחה של ב"כ המבקשים אשר הלך לעולמו בשנת 1985 ויורשיו אף הם, נדרשו ליזום פניה למבטחים, על מנת לקבל את הכספים שנצברו בקרן ולא זכו לכך שהקרן תיצור איתם קשר באופן יזום על מנת להעביר את הכספים אליהם.
לטענת המבקשים, מבטחים אינה פועלת כנדרש לאיתור יורשים של עמיתים כמתחייב על פי דין, ובכלל זה אינה עושה די לטיוב ולאימות הנתונים במאגריה, אינה פונה להנהלת בתי הדין הרבניים כדי לברר את זכויות היורשים של העמיתים ונמנעת מלאתרם בכלים אחרים שיכולים לסייע כגון חוקרים פרטיים, פרסומים פומביים ועוד.
מבטחים טענה מנגד כי היא פועלת לטיוב נתונים ולאיתור עמיתים ויורשים באופן סביר, בהתאם למתחייב מהוראות הדין ובהתאם להנחיות רשות שוק ההון, ביטחון וחיסכון, כמיטב יכולתה, והכל בהתחשב במגבלות התקציביות הקיימות בקרן פנסיה גרעונית הזכאית לסיוע ממשלתי.
כב' השופטת א' דגן-טוכמכר פסקה כי יש לדחות את הבקשה. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), מסדירים את פעולתה של מבטחים. סעיף 24 לחוק קופות הגמל מסמיך את הממונה על שוק ההון לקבוע הנחיות לשם איתור עמיתים שהקשר עמם נותק ולשם איתור מוטבים לאחר מותו של עמית. החוק אף מסמיך את הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון לקיים שגרה של פיקוח על קרנות הפנסיה, ואף נותן בידיו אמצעים מנהליים שונים על מנת להפוך את הפיקוח לאפקטיבי. מכוח החוק פורסמו תקנות האיתור הקובעות בין היתר, את הפעולות שנדרשת מבטחים לנקוט לאיתור מוטבים לאחר מותו של עמית. כמו כן, בשנת 2012 פרסם הממונה על שוק ההון חוזר גופים מוסדיים שעניינו נוהל איתור עמיתים ומוטבים. תקנות האיתור והחוזר כוללים הנחיות שונות שתכליתן יצירת מנגנונים לאיתור עמיתים שהקשר עימם נותק ולאיתור מוטבים לאחר מותו של עמית ויידוע העמיתים והמוטבים בדבר קיומם של כספים להם הם זכאים. תקנה 4(ב) לתקנות האיתור קובעות סדרת פעולות לאיתור מוטבים לאחר מות העמית. בכלל זה, במקרה שנודע לגוף מוסדי על פטירת עמית, והגוף לא ידע את זהות המוטבים, על הגוף המוסדי לשלוח הודעה לכתובתו של העמית שנפטר, לא יאוחר משלושה חודשים מהמועד בו נודע לגוף המוסדי על פטירת העמית. כן נקבע שבמקרה שלא נודעה לגוף המוסדי זהותם של המוטבים או חלקה בתום שנה מהמועד בו נודע על פטירת העמית, על הגוף המוסדי לפנות לרשם לענייני ירושה, ולעניין עמיתים שנפטרו לפני ספטמבר 1998 להנהלת בתי הדין הרבניים, לשם קבלת פרטיהם, כמפורט בתקנה, של מי שהגישו בקשה לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה. בהתאם לתקנה 4(ה) לתקנות האיתור, במקרה שנותרו כספים או זכויות בחשבון של עמית שנפטר לאחר שהקרן ביצעה פעולות לאיתור המוטבים, על הגוף המוסדי לחזור על הפעולות המפורטות בתקנות, עד קיומו של תנאי מפסיק- תשלום לאחד המוטבים, או מקרה בו לא נותרו עוד זכויות בחשבון. בנוסף, חוזר האיתור קובע כי על גוף מוסדי לבצע פניה אל מרשם האוכלוסין בבקשה לקבל את מען העמית עבור עמית שנפטר, וכי על גוף מוסדי לקבוע נוהל לפעולות בהן ינקוט לאיתור מוטבים או מוטבים אפשריים של עמיתים שנפטרו וכן כללים ליידוע האפוטרופוס הכללי בדבר קיומם של כספים של עמיתים שנפטרו. בנוסף קובע החוזר פעולות שוטפות שיינקטו בהקשר זה על ידי גוף מוסדי כגון דיווח שנתי לדירקטוריון הגוף המוסדי בדבר טיפול בחשבונות של עמיתים שנפטרו, מינוי אחראי ליישום הוראות הנוהל והתקנות, דיווח תקופתי לממונה ועוד.
מן הכלל אל הפרט נקבע כי באשר להתקיימותם של תנאי חוק תובענות ייצוגיות, בעניין המנוח, המבקשים אינם מחזיקים עילת תביעה אישית נגד מבטחים, משלמנוח יורשים לפי צו ירושה שניתן בעניינו. המבקשים אינם יורשיו ואינם יכולים לטעון על בסיס עילת תביעה שאולי קיימת לו. אשר לזכאותה של המבקשת להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, אף בהיעדר עילה אישית, בהיותה "ארגון", הרי שנקודת המוצא בחוק תובענות ייצוגיות היא שישנה העדפה לכך שמגיש התובענה הייצוגית יהיה "תובע בעל עילת תביעה אישית" או "רשות ציבורית" ולא "ארגון". בנוסף, לא נראה שקיים כל קושי להגיש את הבקשה בידי אדם בעל עילת תביעה אישית, על ידי איתור יורשים/מוטבים של עמיתים שנפטרו ולברר את זכאותם ונראה שהמבקשים לא פעלו בשקידה סבירה לאיתור תובע בעל עילת תביעה אישית. אשר למנוחה, נקבע כי לטענת מבטחים, דבר פטירתה הובא לידיעתה של מבטחים, באמצעות ממשק ממוחשב שמנהלת הקרן עם מרשם האוכלוסין, אולם לא נקלטו פרטי יורשים מן הממשק הממוכן עם הרשם לענייני הירושה ולכן מבטחים לא פנתה אל יורשיה. הפעולות לאיתור מוטבים לאחר מותו של עמית, כאמור בהוראת תקנה 4(ב) לתקנות האיתור כוללת משלוח מכתב לכתובתו הידועה של העמית שנפטר בתוך 3 חודשים מהמועד בו נודע למבטחים על פטירתו. בנוסף, הואיל והמנוחה נפטרה לאחר שנת 1998, קובעות התקנות חובת פנייה לרשם לענייני ירושה. לטענת מבטחים, נשלח מכתב לכתובתה האחרונה של המנוחה. בנוסף, נטען כי מבטחים מקיימת ממשק ממוכן מול הרשם לענייני ירושה ממנו מתקבלים נתונים באופן שוטף. עוד נקבע כי היעדר פניה לבתי הדין הרבניים אינה מבססת עילת תביעה אישית בעניינה של המנוחה, משבמערכת המידע של הרשם לענייני ירושה קיים מידע על כל הבקשות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה שהוגשו לבתי הדין הרבניים ובתי המשפט החל ספטמבר 1998. המנוחה נפטרה לפני התאריך האמור. מבטחים צירפה התכתובת בין סמנכ"ל תכנון ורגולציה של הקרנות לבין מנהל אגף בכיר מערכות מידע בבתי הדין הרבניים משנת 2015, בנוגע לייסוד ממשק ממוכן שיאפשר קבלת מידע על יורשים של עמיתים שנפטרו אולם הדבר לא צלח שכן הממשק שהוצע על ידי בית הדין הרבני היה ממשק ידני לאיתור יורשי כל נפטר בנפרד והותנה בתנאים אשר לשיטת מבטחים הפכו את המשימה לבלתי ישימה. מן הראיות שהוצגו מצטיירת תמונה לפיה עד לשנת 2020 נדרשה מבטחים לבצע פעולות שונות על מנת לקבל מידע מהנהלת בתי הדין הרבניים באופן שהערים קשיים על יישום תקנות האיתור, בעוד שחסמים אלה הוסרו בשנת 2020. לאור האמור, נקבע כי לא נמצא שדי בכך בנסיבות העניין בכדי להגיע למסקנה כי יש לברר את העניין במסגרת תובענה ייצוגית, וזאת ביתר שאת בנסיבות בהן מצויה בידי ביהמ"ש תמונה חלקית בלבד של הנסיבות ושל השיקולים הצריכים לעניין ומבלי שכלל הגורמים הרלוונטיים הם צד להליך.
יתרה מזו, נקבע כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לפיה מבטחים הפרה את חובתה ליידע את "המוטבים האפשריים". במבטחים לא קיים רישום מוטבים והיא פונה באמצעות ממשק למאגרי מידע ומקבלת מידע מרשם האוכלוסין, רשם הירושות, בתי הדין הרבניים וכן פונה למעסיקים על מנת לאתר פרטים. זאת ועוד, בעניין דנן עילת התביעה מבוססת על הטענה כי מבטחים נמנעת מלשלוח ליורשים את הדיווחים התקופתיים שהיא שולחת לעמיתיה. בסיכומיהם מבקשים המבקשים לטעון כי מבטחים הפרה את חובתה לשלוח את הדוחות לכתובתו של המבוטח שנפטר, בעוד שלא בא זכרה של טענה זו בבקשת האישור ונראה כי מדובר בניסיון "למקצה שיפורים" של הבקשה, המהווה חזית חדשה. השאלה עד כמה ראוי לחייב את מבטחים לנקוט בפעולות איתור כאלה או אחרות הינה מורכבת, המערבת שיקולי תיעדוף, שיקולים כלכליים, הקצאת משאבים ועוד. לא נמצא כי אי נקיטת פעולות כאלה או אחרות המתבקשות על ידי המבקשים מהוות הפרת חובותיה של מבטחים לפי דין ובכלל זה חובת הנאמנות מצד מבטחים, ולא נראה כי קיים של כשל הסדרתי בנושא. על הממונה על שוק ההון לתת דעתו לעניין ולהנחות את הקרן כיצד עליה לפעול, כאשר לבית הדין תשמר סמכות הביקורת על הנחיות הממונה על רשות שוק ההון על פי כללי המשפט המנהלי, ואין מקום שבית הדין ישים עצמו בנעלי הממונה ויקבע הוראות לניהול קופות גמל, כאשר בפניו תמונה חלקית ביותר של השיקולים הרלוונטיים. קבלת מידע, העברת מידע והקמת ממשקים מול מוסדות שונים כרוכה בתהליכים רוחביים המערבים גופים שונים, אשר אינם צד להליך, הכרוכים בעלויות, זמן ומשאבים. מבטחים נקטה בשורה של צעדים במהלך השנים על מנת להתמודד עם הצורך לאמת את נתוני העמיתים וכן לאפשר לזכאים פוטנציאליים לאתר חסכונות של עמיתים. עוד עולה כי מבטחים ביצעה תהליך רחב היקף של טיוב ואימות נתונים, תחת פיקוחו של המאסדר וכי פעולותיה לאיתור יורשים מפוקחת על ידי המאסדר, והכל בכפוף למגבלות התקציב החלות.
זאת ועוד, נקבע כי לא ניתן להתעלם ממאפייניה של מבטחים אשר שונים ממאפיינים של חברת ביטוח שתכליתה השאת רווחים לבעלים. יש להתחשב בתכליות החוק, הכוללות הגנה הן על האינטרסים של תובעים פוטנציאליים וחברי הקבוצה והן על האינטרסים של הציבור הנזקק לשירותיה של מבטחים, והציבור בכללותו, שעלול להינזק עקב ניהול ההליך כתובענה ייצוגית, ולאזן בין הדברים. אין בהיותה של מבטחים קרן פנסיה ותיקה גרעונית כדי לפטור את מבטחים מלעמוד בכלל חובותיה לפי דין. אולם, שעה שנדרש להכריע בבקשה, יש לשקלל את התנהלות מבטחים וכן את רקע הדברים ומאפיינה הייחודיים של מבטחים כקרן פנסיה ותיקה גירעונית ולערוך את האיזונים הנדרשים לשם בחינת התאמת בירור המחלוקת בדרך של תובענה ייצוגית. מבטחים היא גוף ללא כוונת רווח, המצוי בגרעונות כבדים, כך שתשלום גבוה יותר לעמית אחד יגרע בהכרח מכיסם של יתר העמיתים. לאור זאת השתת תשלומי פיצויים למבקשים ולקבוצה אותה מבקשים לייצג תחטא למטרת הסיוע הממשלתי ותקטין עוד את קופתם הגרעונית של עמיתי הקרן. לא נמצא שהדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת הינה בירורה כתובענה ייצוגית וזאת אף בשים לב למטרות חוק תובענות ייצוגיות הכוללות, בין היתר הרתעה מפני הפרת הדין. מבטחים אינה מתכחשת לחובותיה לפי דין לאיתור יורשים של עמיתים ופועלת לאיתורם, בעוד שכאמור פעילות זו כרוכה לעיתים במעורבות של גורמים שונים ולעיתים בתהליכים ארוכי טווח. החוק מעניק לגופים מסוימים ובכלל זה "מבטח" הגנת-יתר מפני הליכי תובענה ייצוגית, בשל הפגיעה האפשרית ביציבותם הפיננסית וקובע כי על בית המשפט לאזן בין השלכות אישור התובענה הייצוגית על הציבור הנזקק לשירותיו של הגוף הנתבע והציבור בכללותו לבין התועלת הצפויה לחברי הקבוצה ולציבור וכן לבחון אם ניתן למנוע את הנזק בדרך של אישור התובענה בשינויים כאמור בסעיף 13 לחוק תובענות ייצוגית. יש לתת את הדעת אף לאופייה של מבטחים ולכך שכל הטבה לקבוצה אחת של עמיתים איננה באה על חשבון רווחים של בעלי מניות אלא שמשמעה גריעת זכויות מיתר העמיתים בקרן. כך לגבי הפיצי הכספי וכך גם לגבי הוצאות ההליך, שייגרעו מהקופה המשותפת לכלל העמיתים. נימוק זה יפה במיוחד כאשר מדובר בקרן גרעונית. נדמה כי אין לציבור עניין בהעדפת יורשי הנפטרים על פני עמיתים חיים, הזכאים או העשויים להיות זכאים לקצבה או למצער להחזרת כספים שצברו בעמלם בקרנות. כך ביתר שאת גם הסעד לפצות את היורשים.
לסיכום, הבקשה נדחתה.
התובעים יוצגו ע"י: עו"ד ע. לוי ; הנתבעת יוצגה ע"י: עו"ד א. שור; עו"ד ר. קוטק
