בית משפט השלום גזר עונש הכולל שנת מאסר בפועל על נאשם שעסק בפיתוח גוף וייצר ומכר סטרואידים אנאבוליים ללא היתר. נקבע כי יש להתחשב בכך שהנאשם עבר הליך טיפולי משמעותי שהוביל לשינוי דרכיו ולשיקום חייו, כאשר בסופו של ההליך הבין הנאשם את החומרה שבמעשיו וחזר לנהל שגרת חיים נורמטיבית חיובית.
זהו גזר דינו של נאשם בעבירות שעניינן בייצור ומכירת סטרואידים אנאבוליים ללא היתר. ע"פ כתב האישום, בתקופה הרלוונטית לאישומים, היה הנאשם בעל עסק לממכר תוספי תזונה. הנאשם הינו דמות מוכרת בקהילת מפתחי הגוף בישראל. הנאשם אינו רוקח, ואינו בעל השכלה רפואית כלשהי ואף על פי כן ייצר, החזיק, שיווק ומכר הן למפיצי משנה והן ללקוחות פרטיים, תכשירים שהינם "סטרואידים אנאבוליים" באבקה, בנוזל או בטבליות (להלן: "התכשירים") ותכשירים נלווים כגון: T3(סיטומל), אפדרין, נורדי, ועוד (להלן: "התכשירים הנלווים") ועל אף שאינו בעל היתר או רישיון לעסוק בייצור, שיווק או מכירת התכשירים הנאשם ייצר את התכשירים כאמור, מבלי ששמר על תנאי ייצור אחסנה וסימון נאותים. ללא שמירה על ניקיון וסניטציה, בקרת איכות מספקת, אבטחה, תיעוד והיגיינה. סטרואידים אנאבוליים הנם תכשירים המשמשים לפיתוח מסת שריר ושיפור ביצועים ספורטיביים, אינם מאושרים לשימוש או שיווק על ידי משרד הבריאות ומהווים סכנה לבריאות האדם.
לטענת המאשימה חומרת המעשים נלמדת מהתכנון שקדם לביצוע העבירות, מהיקף העבירות ומשך ביצוען, מהעובדה שהנאשם רקח וייצר הסטרואידים במעבדה שהקים, בתנאים לא נאותים, ודאג להפיצם תוך שהוא נשאר אדיש לנזק הגופני שנגרם ללקוחותיו בשל צריכת התכשירים. ב"כ המאשימה הדגישה כי הנאשם רקח מספר תכשירים שונים לטבלייה אחת ושיווק התכשירים לאחר שהשתמש על גבי האריזות במדבקות בעלות שם מותג מוכר, אשר הכילו פרטים כוזבים על הרכב התכשיר, מועד תפוגתו, מקום ייצורו ותנאי אחסנתו. כך עשה גם בתכשירים אותם רקח לנוזל הזרקה. עוד, ציינה כי הנאשם הפיק רווח משמעותי בשל מעשי העבירה, שהגיע לסך של 679,000 ₪.
ב"כ הנאשם טען מצדו כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, אשר נמצא בהליך משפטי כ-3 שנים, במהלכם שינה את דרכו לחלוטין וכיום מחזיק בעסק לגיטימי בתחום חדרי הכושר. עוד ציין כי בנסיבות ביצוע העבירה יש לקחת בחשבון העובדה שהנאשם רקח התכשירים מבלי שהוא משנה את תצורתם הכימית ואת העובדה כי השתמש בתכשירים בעצמו. לטענתו, הנאשם שיתף פעולה באופן מלא במהלך החקירה, הסיר המחדל מול רשות המס והביע חרטה על המעשים. ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר החיובי שהוגש בעניינו של הנאשם המשקף את ההליך הטיפולי שעבר ואת שינוי באורחות חיו וביקש לאמץ המלצותיו.
כב' השופטת ל' שמיר הירש פסקה כי במקרה זה מקום בו פעל הנאשם פעל באופן שיטתי, ייבא חומרי גלם, ייצר באמצעותם התכשירים, שיווק ומכר התכשירים על אף שידע שיש בהם כדי לסכן את בריאות הציבור, תוך ניצול לקוחות המעוניינים לשנות את מראה גופם ובעבור בצע כסף, מבלי לדווח כחוק על הכנסותיו, יש כדי להעיד על פגיעה ממשית בערכים חברתיים מוגנים. הנאשם ביצע המעשים על אף הסיכון הכרוך למשתמשים בתכשירים, ועל אף שחלק מהמשתמשים חוו תופעות לוואי המצריכות קבלת טיפול רפואי. יתרה מכך, הנאשם השתמש בתוויות הנושאות סימן מסחרי, שיצר הטעיה בדבר איכות התכשיר והחומרים המצויים בו והיה בו כדי לעודד לקוחותיו להמשיך וצרוך התכשירים, תוך פגיעה בקניינם של בעלי סימני המסחר, פגיעה כלכלית ותדמיתית למדינת ישראל . באשר לעבירות המס, הרי שהנאשם לא דיווח כחוק על הכנסותיו וגרם לפגיעה ישירה בקופה הציבורית ובעקרון השוויון בנשיאת נטל המס. המקובץ לעיל, מעיד על פגיעה ממשית בערכים חברתיים מוגנים, ביניהם ערך השמירה על בריאות הציבור, שלמות הגוף ופגיעה כלכלית, כל זאת ברף בינוני-גבוה.
עוד נקבע כי מדיניות הענישה בפסיקה שהובאה בהליך אינה תואמת לחלוטין את נסיבות ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, ובעיקר בהתייחס לשוני שבין התכשירים שיוצרו בפסקי הדין שפורטו ובין הסטרואידים האנאבוליים אותם ייצר הנאשם. יחד עם זאת, ניתן לומר כי הפסיקה לעיל מלמדת על יחס ישיר בין ההחמרה בענישה ובין סוג התכשירים / החומרים המעורבים והשפעתם על בריאות המשתמש בהם. בעניין דנן הנאשם ביצע המעשים על אף שאינו בעל תעודת רוקחות או אישור ממשרד הבריאות, תוך שהוא מתעלם מהתופעות לוואי המסוכנות שעלולות להיווצר משימוש בתכשירים אלו. מכתב האישום המתוקן מעיד כי גם לאחר שהובאו לידיעתו של הנאשם תופעות הלוואי אשר התרחשו בגופם של חלק מלקוחותיו, הוא לא חדל לשווקם ואף לא הפנה לקוחותיו לבדיקה רפואית. אין מחלוקת כי סטרואידים אנבוליים הנם חומרים אשר צריכתם ללא מרשם רופא, עלולה לגרום לנזק בריאותי משמעותי וכפי שפורט בכתב האישום בהרחבה. אם לא די בכך, כתב האישום המתוקן מציין את הנזק הקונקרטי שנגרם לחלק מהמתלוננים בשל השימוש בתכשירים שייצר הנאשם. ברי, כי הנאשם ייצר את התכשירים מבלי שעבר הכשרה רפואית כלשהי, מבלי ששמר על תנאים נאותים לאחסנתם, מבלי שידע מה מצבם הרפואי של המשתמשים בתכשירים, והיה אדיש לנזק שעלול להיגרם לכל אחד מהם כתוצאה מהשימוש בתכשירים הללו. מדובר בתכשירים אשר מטבעם עלולים לגרום לנזק רפואי ובפרט בהעדר כל פיקוח רפואי. תופעות הלוואי המתוארות בכתב האישום, שחלקן אף נגרמו לחלק ממשתמשי התכשיר, מעידות גם הן בדבר הסיכון הרב שבשימוש בתכשירים. החומרה היתרה שבמעשים נובעת מכך שהנאשם ניצל את האמון שנתנו בו לקוחותיו ואת רצונם לשפר את מראה גופם, על מנת לשכנע אותם כי אין בתכשירים כל סכנה ואף הדריך אותם כיצד להשתמש בהם. חלק מהתכשירים שייצר הוזרקו לגופם של המשתמשים וחלק נצרך בטבליות. מעשי הנאשם היו עלולים לגרום לנזק רחב יותר, שכן ייצר ומכר התכשירים באופן שיטתי, בהיקף רחב, ללקוחות פרטיים ולמפיצי המשנה, משך כ- 4 שנים, ללא כל פיקוח רפואי ומבלי לתת את הדעת לנזקים שהיו עשויים להיגרם למשתמשים בהם.
זאת ועוד נפסק כי מתוך החלק הכללי של כתב האישום, עולה כי הנאשם הוא מחולל העבירות, הדמות המרכזית שמאחורי הפרשה האמורה, היזם והמוציא לפועל. הנאשם היה הכוח שהניע המעשים, הוא שייבא את חומרי הגלם ממקומות שונים בעולם, מהל, זיקק וערבב אותם במעבדה שהקים במחסן ששכר במיוחד לצורך כך, ושיווקם לגורמים מתחום הספורט ולסוכני משנה. במעשיו אלו יצר הנאשם את השרשרת העבריינית ואין מחלוקת כי חלקו גדול ומשמעותי משאר הנאשמים בפרשה. כאשר בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, מתחם העונש ההולם לעבירות אותן ביצע הנאשם נע בין 12 חודשי מאסר ועד 36 חודשי מאסר, יחד עם עונשים נלווים בדמות מאסר מותנה וקנס.
בית משפט השלום הוסיף וקבע כי בגזירת העונש המתאים לנאשם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה והשפעתן על המיקום שבתוך המתחם. הנאשם גרוש, כבן 35 ואב לילד בגיל חמש, מתגורר בבית הוריו ולאחרונה החל לעבוד כמדריך כושר ומאמן אישי בסטודיו שפתח באופן פרטי. אין ספק כי שליחת הנאשם למאסר תפגע בו ובמשפחתו ובמקור פרנסתו. הנאשם נעדר עבר פלילי ומנהל כיום אורח חיים נורמטיבי. עם חשיפת הפרשה נעצר הנאשם והיה עצור תקופה בת חודשיים. מתסקיר שירות המבחן, וכפי שניתן היה להתרשם גם מעדותו של הנאשם בבית המשפט, ההליך המשפטי היווה גורם מרתיע באופן מהותי על הנאשם. התסקיר מלמד כי הנאשם החל תהליך אישי משמעותי בדרך לשיקום חייו, הצטרף לקבוצה טיפולית וחזר לעבוד. כפי המפורט בתסקיר, במסגרת המעצר שולב הנאשם בקבוצת פיקוח מעצר המתקיימת בשירות במשך 12 חודשים ועם סיום צו הפיקוח הראשון (כעבור חצי שנה) סירב הנאשם להאריכו ולפיכך, הסתיים הטיפול בו. רק בחלוף תקופה ולבקשת בא כוחו, הוארך צו הפיקוח, אז שולב הנאשם בקבוצה טיפולית הטרוגנית, בתחילתה ביטא עצמו ממקום קורבני, אך עם הזמן נטל אחריות על מעשיו תוך הכרה בנזקים שהיו עשויים להיגרם לאנשים שרכשו ממנו את החומרים האנבוליים. בסופו של דבר הנאשם שיתוף פעולה באופן מלא בהליך הטיפולי, הגיע באופן עקבי והשתתף בשיח הקבוצתי באופן פעיל.
לגופם של דברים נקבע כי לא די בהליך הטיפולי כדי להצדיק סטייה מהמתחם, אך יש להתחשב בשיקומו של הנאשם, אשר יש בו כדי להשפיע על מידת העונש שיוטל עליו. במכלול השיקולים ובהתחשב בחומרת המעשים, בהליך הטיפולי המשמעותי אותו עבר הנאשם, יחד עם העובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, יש מקום לקבוע העונש ברף התחתון של המתחם. לנגד השיקולים לחומרה, עומדת העובדה כי עסקינן בנאשם שמאז ביצוע העבירה חזר לתפקוד נורמטיבי ותקין ונמנע מלשוב לבצע עבירות נוספות (משך 3 שנים). לזכותו של הנאשם עומד גילו הצעיר, עומדת הודאתו המיידית והבעת החרטה, חלוף הזמן שבין ביצוע העבירה ועד למתן גזר הדין ועברו הנקי.
לסיכום, על הנאשם נגזר עונש הכולל 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו; מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים אשר יופעל אם תוך תקופה של שלוש שנים יעבור הנאשם עבירה בה הורשע בגזר דין זה; מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים אם יורשע בעבירות מס בהן הורשע בגזר הדין זה וכן קנס בסך 30,000 ₪.
מאשימה 1 יוצגה ע"י עו"ד איתן אמנו ; מאשימה 2 יוצגה ע"י עו"ד יובל שלום; הנאשם יוצג ע"י עו"ד איליה דביירין.
