בעקבות התפרקות "כחול לבן" התעוררה מחלוקת בין מפלגות "יש עתיד", תל"ם ו"חוסן לישראל" אודות השימוש בעיצובים ששימשו את המפלגה המאוחדת בבחירות. השופט יונה אטדגי קבע כי מפלגת חוסן, הממשיכה לשאת בכנסת את השם "סיעת כחול לבן" תוכל להמשיך לעשות שימוש בעיצובים וסירב לדון בטענה כי מדובר בשימוש בלתי סביר נוכח הפרת הבטחת הבחירות של "כחול לבן" שלא לשבת בממשלת נתניהו
בית המשפט המחוזי בת"א דחה את בקשתן של המפלגות "יש עתיד" ו"תל"ם" לאסור על מפלגת "חוסן לישראל" להמשיך לעשות שימוש בעיצובים הכוללים את השם "כחול לבן", ששימשו את שלוש המפלגות בעת ריצתן המשותפת בבחירות לכנסת ה-21-23. נקבע, כי השימוש שעושה "חוסן" בעיצובים אינו בלתי סביר ואינו כולל חשש להטעיית הציבור, וכי חלק מהטענות שהועלו בנושא הן טענות פוליטיות מובהקות שעל בית המשפט להדיר רגליו מהן.
הצדדים הן המפלגות "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד, "תל"ם" בהנהגת משה (בוגי) יעלון ו"חוסן לישראל" בהנהגת בני גנץ. כזכור, לקראת הבחירות לכנסת ה-21 התאחדו המפלגות לכדי רשימה משותפת בשם "כחול לבן" והתמודדו בשלוש מערכות הבחירות שנערכו בשנים 2019-2020.
עם חבירתם של הצדדים לרשימה משותפת, חתמו הם על הסכם בדבר הוצאות הבחירות, שהוגש בהתאם לחוק ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ופעלו במשותף להזמנת השירותים הנדרשים. בין היתר, הזמינה הרשימה מחברה בשם "ליד" עיצובים של סמליל (לוגו) ועיצוב ויז'ואל שיכללו את המילים "כחול לבן". עיצובים אלו שימשו את רשימת "כחול לבן" בכלל מערכות הבחירות האמורות.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לאחר הבחירות לכנסת ה-23 נפרדו דרכם של הצדדים, לאחר ש"חוסן לישראל", הצטרפה לקואליציה יחד עם מפלגת הליכוד ומפלגות נוספות, בעוד ששותפותיה – "יש עתיד" ו"תל"ם", נותרו באופוזיציה יחד עם מפלגות נוספות. בדיון שנערך בוועדה המסדרת של הכנסת לאחר הפירוד, הוחלט כי "חוסן לישראל" תישא בשם "סיעת כחול לבן" בכנסת ושתי המפלגות האחרות יישאו כל אחת את שמה.
באפריל 2020 הגישו "יש עתיד" ו"תל"ם" המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרתה עתרו להורות כי הן הבעלים במשותף של זכות היוצרים בכלל היצירות שהוזמנו וכי השימוש שעושה מפלגת "חוסן" ביצירות הוא שימוש בלתי סביר הפוגע בהן ועל כן יש להורות לה לחדול לאלתר משימוש בהן.
לטענת המבקשות, בהתאם להסכם שנעשה ביניהן לא ניתן לעשות שימוש בעיצובים ללא הסכמה של כל בעלי הזכויות, קרי שלוש המפלגות, וכי גם ללא הסכם ניתן להגיע למסקנה כי השימוש שעושה "חוסן" בעיצובים הללו הוא שימוש חריג המצריך את הסכמת כל השותפים. עוד נטען כי על רקע המחלוקת העקרונית שהתגלעה בין הצדדים, השימוש שעושה "חוסן" בעיצובים הוא בלתי סביר, מאחר שהן אינן יכולות לעשות אותו שימוש באותם עיצובים, והדבר אף יוצר הטעיה של הציבור שעלול לחשוב כי "חוסן" היא ממשיכת דרכה של רשימת "כחול לבן" המשותפת לשעבר.
"חוסן לישראל" מנגד, טענה כי אין בהסכם כל התייחסות לזכות השימוש בעיצובים למקרה שהשותפות תתפרק; כי גם חוק המקרקעין אינו אוסר על שותף לעשות שימוש סביר בנכס המשותף וכי הטענה לפיה היא עושה שימוש בלתי סביר בעיצובים לאחר הצטרפותה לקואליציה היא טענה פוליטית שבית המשפט אינו צריך לעסוק בה. עוד נטען כי לאחר שהועדה המסדרת החליטה שהיא רשאית להמשיך להשתמש בשם "כחול לבן" הרי שהשימוש שהיא עושה בעיצובים הוא סביר ואין בו כל הטעיה, וכי אין זה נכון שהיא טענה שהמבקשות אינן יכולות לעשות שימוש בעיצובים, ומעשית הן לא ביקשו וגם אינן מבקשות כעת לעשות בהם כל שימוש.
טענות פוליטיות מובהקות שעל בית המשפט להדיר עצמו מהן
השופט יונה אטדגי קבע כי העיצובים בהם מדובר הם "יצירה אמנותית" ובהתאם חלה עליהם זכות יוצרים על פי החוק. אשר לשאלת זכות השימוש ביצירה שבבעלות משותפת (להבדיל מ"יצירה משותפת" שהיא מונח המעוגן בחוק), ציין השופט כי על פי פסיקת בית המשפט העליון, לא קיימת הסדרה ספציפית בחוק לגבי סוגיה זו, ולכן ניתן להיעזר בהסדרים חקוקים שעניינם שיתוף בזכויות קניין בהקשרים אחרים, כגון בחוק המקרקעין או המיטלטלין. עם זאת, העיר בית המשפט העליון, ההיקש מחוק המקרקעין על השיתוף בזכויות יוצרים "צריך להיעשות בכל הזהירות הראויה".
אשר להסדר מחוק המקרקעין שניתן להחיל על זכות השימוש ביצירה שבבעלות משותפת, קבע בית המשפט העליון כי מדובר בסעיף 30 לחוק, העוסק במקרקעין משותפים ומבוסס על תפיסה של ניהול בהחלטת רוב, להוציא עניינים החורגים מניהול ושימוש רגילים שבהם נדרשת הסכמה פה אחד.
לגופו של עניין, ציין השופט אטדגי כי "יש עתיד" ו"תל"ם" לא הצביעו על הסכם המונע ממפלגת "חוסן" לעשות שימוש בעיצובים. זאת, שכן בהסכם שנערך בין הצדדים אין כל הסכמה בדבר השימוש ביצירות המשותפות המדוברות, או ביצירות משותפות בכלל, גם שעה ששלוש המפלגות עדיין משתפות פעולה ביניהן, וודאי שאין בהסכם כל התייחסות לשאלת השימוש ביצירות המשותפות לאחר סיום שיתוף הפעולה.
אשר לשאלה האם השימוש שעושה "חוסן" בעיצובים הוא סביר, סבר השופט כי אלו אינם עומדים בפני עצמם ואין להם זכות קיום עצמאית, היות שאין המדובר בעיצובים שנועדו להצגה בגלריה המציגה יצירות אמנותיות והם לא נועדו ללוות יצירה אמנותית אחרת, כי אם קשורים לשם "כחול לבן", השם שבחרו שלוש המפלגות להצגת רשימתן המשותפת. משנפרדה דרכן, ומשנקבע בהחלטת הגוף המוסמך לכך על פי חוק (הועדה המסדרת) כי "חוסן" תמשיך לשאת בכנסת את השם "כחול לבן" - הרי שהשימוש שהיא עושה בעיצובים הללו, שהדבר הבולט בהם הוא שם זה, הוא שימוש סביר.
עוד התייחס השופט לטענת המבקשות כי חוסר הסבירות של השימוש בעיצובים נובע בין היתר מכך שאחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של רשימת "כחול לבן" הייתה שלא תשב בממשלה בראשותו של ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום. לדעת השופט, טוב עשו המבקשות שלא שבו על טענה זו בסיכומיהן, וציין כי מדובר בנימוק פוליטי מובהק שכן לשיטתו השאלה האם "חוסן" הפרה "הבטחת בחירות" והאם הייתה הצדקה להפרה זו הן שאלות פוליטיות מובהקות שעל בית המשפט להדיר את רגליו מדיון בהן.
מעבר לכך, כידוע לכל, שאלת הצטרפותה של "חוסן" לממשלה ולקואליציה עמדה במוקדה של מחלוקת ציבורית גדולה וגלויה, ובהתאם לפסיקת העליון, בית המשפט אמור להתרחק מנקיטת עמדה בשאלות פוליטיות המפלגות את הציבור ולשמור על תדמיתו כגוף שאינו מעורב בחיי הפוליטיקה.
בכל הנוגע לטענת ההטעיה שהעלו המבקשות, קבע השופט כי גם שאלה זו היא שאלה פוליטית שבית המשפט צריך להימנע מלעסוק בה וממילא אין בה ממש שכן דבר הפילוג בין המפלגות הוא עובדה גלויה ומפורסמת בציבור, כמו גם ההחלטה כי "חוסן" זכאית להשתמש בשם "כחול לבן". מכאן, שהחשש להטעיית הציבור הוא חשש שווא.
נוכח האמור, קבע השופט כי "חוסן" עושה שימוש סביר בעיצובים מושא התובענה, אשר אינו מונע כשלעצמו מ"יש עתיד" ו"תל"ם" לעשות שימוש דומה ואין חשש להטעיית הציבור בנושא זה. בהתאם, המסקנה היא ש"חוסן" רשאית להמשיך לעשות שימוש בעיצובים. לאור דחיית התביעה, ישאו המבקשות בהוצאות ושכ"ט לטובת "חוסן" בסך כולל של 25 אלף שקל. "יש עתיד" ו"תל"ם" יוצגו בהליך ע"י עוה"ד עודד גזית ויורי שוסטין. "חוסן" יוצגה ע"י עוה"ד ערן מרינברג ושמעון בראון.
