לפי המדיניות, יש משקל לנכונות עוה"ד להכיר בטעות ולהתנצל, אולם ישנן התבטאויות שגם התנצלות לא תמנע העמדה לדין משמעתי בגינן, ובכלל זאת הטחת האשמות בלתי מבוססות בשחיתות ובפלילים כלפי חבר למקצוע או שופט, כינויי גנאי גסים בליבת המקצוע וכד'
ועדת האתיקה של מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין פרסמה מסמך מדיניות בעניין התבטאויות לא ראויות מצד עורכי דין, המפרט את שיקול דעת הועדה בהעמדה לדין בסוגיה זו. לפי עו"ד שמעון כץ, יו"ר הועדה, המדיניות עניינה העברת מסר חד וברור לציבור עורכי הדין בדבר השיקולים אשר מנחים את הוועדה בטיפול בפניות ובמידע המגיעים אליה בנוגע להתבטאויות שונות של עורכי דין, וזאת בין היתר נוכח התרחבות השימוש ברשתות החברתיות ובכלים האלקטרוניים בפלטפורמה לביטוי בכלל ושל עו"ד בפרט.
ביתר פירוט, מבחין מסמך המדיניות בין שלושה "מעגלים" של התבטאויות שבהם נאכפת האתיקה המקצועית: הפעילות בליבת המקצוע, קרי הופעות בבתי משפט, כתבי בי-דין, התכתבויות בין עורכי דין, יחס ללקוחות וכו'. השני, הפעילות של עורך הדין כעורך דין אך לא כמייצג לקוח. המעגל השלישי עניינו בפעילותו של עורך הדין כאזרח מן השורה בביטוי פוליטי ואזרחי, בהשתתפות בהפגנה ואף בהבעת ביקורת פוליטית או משפטית. לפי המסמך, במעגל זה נהנה עורך הדין ממידה גבוהה מאוד של חופש ביטוי וזאת נוכח זכויות יסוד חוקתיות.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בצד אכיפתה של התבטאות, נכתב במסמך, יש משקל גם לנכונות עורך הדין להכיר בטעות ולהתנצל וללהט הוויכוח וההקשר בו באה לעולם ההתבטאות האמורה. לפי הוועדה, התנצלות ספונטנית ומיידית כמעט תמיד תמנע בירור משמעתי, ולעתים תביא לכך גם התנצלות מאוחרת ואף התנצלות שיוזמת הוועדה עצמה. עם זאת, התבטאויות כגון הטחת האשמות בלתי מבוססות בשחיתות ובפלילים כלפי חבר למקצוע או שופט, כינויי גנאי גסים בליבת המקצוע וכד' לא ימחלו בעצם מתן התנצלות, והעמדה לדין משמעתי בגינם הוא "מחויב המציאות".
בין השיקולים השונים בהעמדה לדין בעבירה זו מציינת הועדה את תוכן האמירה (לרבות נסיבות האמירה, הלך הרוח של האומר, הגורם כלפיו נאמרו הדברים, היסוד הנפשי ועוד), חומרתה, מטרתה, הישנותה ואמיתותה.