חדשות

בית משפט השלום בירושלים דחה את תביעתה של שרת התרבות מירי רגב נגד ערוץ 10, בעניין פרסומים שעסקו בהתקשרות משרדה עם משרד פרסום לצורך קמפיין "לא לדאוגוסט" בשנת 2015. במסגרת הפרסומים, שהתבססו על שיחה מוקלטת, הועלו תהיות בנוגע לחוקיות ההתקשרות. השופט קבע כי מתקיימת הגנת "העיתונות האחראית"

בית משפט השלום בירושלים דחה היום (ה') את תביעת הדיבה שהגישה שרת התרבות והספורט מירי רגב נגד ערוץ 10, בעניין פרסומים שעסקו בהתקשרות המשרד עם משרד הפרסום של רמי יהושע לצורך קמפיין "לא לדאוגוסט" בשנת 2015. הפרסומים התבססו על תחקיר של הכתב הפוליטי ספי עובדיה והקלטת שיחה שהגיעה לידיו בין רגב לאנשי משרדה, ונטען להעברת תקציב של מיליונים לפרסומאי ללא מכרז, בהליך לא תקין. נקבע, כי שאלת אמיתות הפרסומים היא שאלה פרשנית, וכי ממילא מתקיימים יסודותיה של הגנת "העיתונות האחראית".

התביעה שהגישה רגב מתייחסת לשבעה פרסומים ששודרו על ידי ערוץ 10 בשעתו, בתקופה של כשלושה ימים באוגוסט-ספטמבר 2015. הפרסומים התבססו בעיקר על הקלטה של שיחת ועידה שהתנהלה בין רגב לבין יועציה ואנשי לשכתה, לרבות מנכ"ל משרד התרבות, ראש אגף התקציבים במשרד, עו"ד מהלשכה  המשפטית, יועץ התקשורת של רגב ונציגים מדוברות המשרד.

האזנה לשיחה המוקלטת מעלה כי המשתתפים דנו במספר נושאים הנוגעים לפרויקט "לא לדאוגוסט" שיזם משרד התרבות, כאשר אחד הנושאים שנדונו בשיחה היה קמפיין הפרסום של הפרויקט שנעשה באמצעות משרד הפרסום "יהושע TBWA". הקלטה זו הועברה ע"י מקור לכתב הפוליטי של חדשות 10 ספי עובדיה, ובעקבותיה ערך כתבה ששודרה במהדורה המרכזית, שכותרתה "מירי רגב והמיליונים". לאחר מכן, שודרו עיקרי הדברים פעמים נוספות בתכניות השונות של הערוץ, כגון "היום שהיה", "הבוקר עם אורלי וגיא" ומבזקי חדשות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בפרסומים נאמר כי בהקלטה נשמעת רגב מתאמת לכאורה גרסאות עם יועציה כדי לפרט מדוע בניגוד להנחיות המשפטיות העבירה תקציב ממשלתי של מיליוני שקלים ללא מכרז לפרסומאי הבכיר רמי יהושע המקורב לה. עוד נאמר כי היועצים נשמעים באותה הקלטה כשהם עוזרים לשרה לבנות סיפור כיסוי שמסביר את העניין. כן נאמר כי הדברים נמסרו לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה.

לטענת רגב, הפרסומים השונים כוללים דברי לשון הרע המורכבים ממספר נדבכים שקריים: הנדבך הראשון, לדבריה, מתבטא בטענה שהעבירה מיליונים ליהושע ללא מכרז. הנדבך השני נוגע לטענה בדבר העברה של מיליוני שקלים בניגוד להמלצות משפטיות. הנדבך השלישי אליו מתייחסת רגב הוא הטענה שהיא ויועציה נפגשו בחשאי לתאם עדויות/עמדות/גרסאות לבניית סיפור כיסוי והנדבך הרביעי הוא הצגתו של יהושע כמקורב לה. נדבכים נוספים של לשון הרע מתבטאים לטענת רגב בטענה שהייתה מעורבת בהעלמת כספים, והטענה על פנייה כלשהי מאגף החקירות במשטרה ליועמ"ש, וכי הוא בוחן האם הוא לפתוח כנגדה בחקירה פלילית.

עוד טענה רגב בין היתר, כי הנתבעים השתמשו במונח "לכאורה" בחלק מהפרסומים רק כדי לצאת ידי חובה; לא הייתה הצגה הוגנת ומאוזנת של עובדות הפרסום; לא הוצגה כל ההקלטה בפני הציבור; הושמטו חלקים מתוך קטע הקלטת שפורסם; לא הוצגו העובדות המלמדות כי מדובר בהכנה למסיבת עיתונאים בהשתתפות משתתפים רבים ועוד.

הנתבעים מאידך, טענו כי מדובר בסדרת פרסומים בעלי עניין וחשיבות רבה לציבור, שחשפו מקרה חמור שבו עקף משרד התרבות והספורט את חובותיו שבדין על ידי בחירת ספק פרטי, ללא מכרז באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית. עוד טענו כי הפרסומים אינם מהווים לשון הרע וכי ממילא עומדת להם הגנת תום הלב.

השופט הבכיר עבאס עאסי מבית משפט השלום בירושלים קבע כי צפייה בפרסומים, לרבות התמלילים שלהם, מעלה כי הם מתמקדים בשרה רגב ועולה מהם תמונה שלילית כלפי התנהלותה, לרבות על ידי ניסיון תיאום עמדות מאחורי הקלעים להעברת מיליוני שקלים לפרסומאי בהליך לא תקין, ללא מכרז ובניגוד להמלצות משפטיות. לדעת השופט, זהו הקו המרכזי והבולט העולה מן הפרסומים ומי שנחשף להם יכול להתרשם כי הם עלולים לפגוע ברגב, להשפיל אותה ולעשותה מטרה לבוז וללעג כלשון החוק.

פרשנות שאינה משוללת יסוד

מנגד, סבר השופט, סוגיית הקשר בין רגב לבין יהושע לא מוזכרת על ידי מי מהמגישים במסגרת הצגת הנושא ומועלית באופן לא מובלט ובהמשך ישנה חזרה ממנה והיא אף לא מועלית כלל.

מכאן, פנה השופט לבחון האם מתקיימת בנסיבות העניין הגנת "אמת בפרסום". לדעת השופט, אדם סביר שנחשף לקלטת עלול להעלות שאלות ותהיות דומות לאלה שהועלו על ידי הנתבעים בפרסומים, תהיות שעולות מהקלטת עצמה. לדבריו, הדברים המוזכרים בקלטת מעלים כי הייתה קיימת שאלה ממשית בדבר חוקיות ותקינות ההתקשרות עם יהושע ללא מכרז, והנתבעים הציגו קושי זה בצורה אמתית. לפיכך, קבע השופט כי הפרסום שלהם בהקשר זה שיקף את האמת שכן אין מחלוקת כי הועברו ליהושע מיליונים בגין פרויקט הפרסום, כי התקשרות המשרד עמו הייתה ללא מכרז וכי רגב ואנשי משרדה ביקשו למצוא נימוק או הסבר משפטי ומקצועי למהלך זה על מנת להתמודד עם שאלות שציפו כי יועלו ע"י עיתונאים.

עוד הוסיף השופט כי השאלה אם רגב ויועציה ביקשו לתאם עמדות או גרסאות היא שאלה פרשנית, כאשר מהקלטת עולה כי הם ניסו, למצער, למצוא פתרון או תשובה לקושי זה, והוצגו מספר רעיונות שבסופם אומץ רעיון מסוים. לדעת השופט, הפרשנות שהציגו הנתבעים באשר לתמונה העולה מהקלטת איננה משוללת יסוד, במיוחד כאשר הם מיתנו אותה בביטויים ממתנים, כמו שימוש במילים "לכאורה" והצגת שאלות למבחן הציבור.

לפיכך, סבר השופט כי שאלת אמיתות הפרסומים היא שאלה פרשנית התלויה במספר שאלות משנה, כגון האם ההתקשרות עם יהושע חייבה מכרז, מה מעמדו של יהושע, האם היה קשר בינו לבין רגב ועוד. מטיעוני הצדדים הסיק השופט שמדובר בשאלות מורכבות שיש להן פנים לכאן ולכאן, אך אין צורך להכריע בהן נוכח התקיימותה של הגנת "העיתונות האחראית".

בעניין זה הזכיר השופט כי דובר בפרסום לציבור הרחב באמצעי תקשורת מסורתי, טלוויזיה, שנעשה על ידי עיתונאים במקצועם. כמו כן, היה עניין ציבורי משמעותי בפרסומים, הן בכל הנוגע לדרך קבלת ההחלטות על ידי גוף ציבורי ואיש ציבור, והן לעניין נושא הפרסום שעוסק בהקצאת תקציב בסכומים משמעותיים למשרד פרסום פרטי. עוד קבע השופט כי הדברים המופיעים בקלטת כוללים מסה קריטית של מידע אשר כשלעצמה מצדיקה הצגה בפני הציבור, וכי מעבר לכך מסר הכתב עובדיה כי הוא אסף מקורות במשך שבועיים לאחר קבלת הקלטת ודיבר פעם נוספת עם מקורותיו כדי לוודא את עניין המקורבות וקיבל מסמכים שמחזקים את אמינות המקורות ומידת הקשר שלהם עם רגב.

עוד חזר השופט על הקביעה לפיה הפרסומים כללו אלמנטים ממתנים כמו השימוש במילה "לכאורה" ו"תחום אפור", והצגת חלק מהטיעונים על דרך תהיות ושאלות פתוחות ללא תשובה חד-משמעית. לכך הוסיף השופט את העובדה שניתן למצוא בפרסומים הצגה של דברים חיוביים והצד השני של הדברים, כגון הבירוקרטיה הקשה בהליכי מכרז וחיוביות הקמפיין.  כמו כן, תגובתה של רגב הובאה בכתבות מיד עם הוצאתן, עניין המעיד אף הוא על תום לב בפרסום.

לבסוף נקבע כי מתקיימת גם הגנת הבעת הדעה, למצער בכל הנוגע לפרשנות המשפטית של העיתונאי ברוך קרא. לדעת השופט, דברי הפרשנות של קרא במסגרת הפרסום הראשון היו ענייניים ומקצועיים, והציגו את השאלות המשפטיות הרלבנטיות שעולות מן הקלטת.

לאור האמור, דחה השופט את התביעה וחייב את רגב בהוצאות משפט בסכום כולל של 25 אלף שקל. רגב יוצגה בהליך ע"י עוה"ד אורלנסקי, איזנברג, מוזסון ואח'. הנתבעים יוצגו ע"י עוה"ד פישר בכר חן וול אוריון ושות'.

ת"א 38764-10-15