חדשות

החלטה שניתנה לאחרונה בבית משפט השלום בב"ש, לפיה על עורכי דין לדאוג לגיבוי למקרים בהם נבצר מהם להגיע לדיונים, הובילה להקמת קבוצת וואטסאפ חדשה שמטרתה מציאת עו"ד מחליפים לדיונים ברגע האחרון. מקים הקבוצה, עו"ד ישראל אליוביץ: "המינימום זה להראות רצון טוב ולשלוח מישהו אחר"

כל עורך דין מכיר את הסיטואציה: רגע לפני דיון בבית משפט שנקבע חודשים מראש פתאום צץ מקרה חירום שמונע ממך להגיע – מחלה, תאונה, מילואים ועוד. מה עושים? רוב עורכי הדין יפנו כמובן לצד שכנגד בבקשת דחיית על מנת להגיש בקשה בהסכמה לבית המשפט, ובהיעדר הסכמה – יגישו בקשה בעצמם. אך לא תמיד הדבר מתקבל בהבנה ע"י בתי המשפט.

בהחלטה שניתנה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, חייב השופט שלמה פרידלנדר חברה שיוצגה ע"י משרד עו"ד יגאל ארנון ושות', בהוצאות בסך 6,000 שקל ועוד 1,500 שקל לאוצר המדינה, לאחר שעורך הדין מטעמה לא התייצב לדיון מטעמי נבצרות אישית ולאחר שערב לפני הגיש בקשת דחיה.

"אין כל הצדקה שעו"ד ממשרד גדול יבקש דחיית דיון ערב הדיון", כתב השופט פרידלנדר, "קרי: בעיתוי שברור כי לא יתאפשר לבית המשפט ולצד-שכנגד להקצות את משבצת הזמן המתפנה לעניין אחר, ולפיכך ייגרם בזבוז "זמן אולם" שיפוטי יקר, וזמן עבודה יקר של התובעים ובא-כוחם (4 עורכי-דין!). בנסיבות של נבצרות אישית - שומה על העו"ד בעל הנבצרות לדאוג להחלפתו על ידי עו"ד אחר. בוודאי כך כאשר מדובר בישיבת קדם משפט ראשונה, שגם עו"ד שאינו מכיר את התיק יוכל להתכונן לה כדבעי ערב הדיון".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עוד הוסיף השופט כי חובה זו חלה גם על עו"ד הפועלים במשרדים קטנים: "על עו"ד כאלה להתקשר עם עמיתים בהסדרי גיבוי הדדיים. אחרת - יהיה במבנה משרדם משום הפרה צפויה שיטתית של החובה המקצועית, האתית והדיונית להתייצב לדיונים; ומעין "מימון דק" של עסק עריכת-הדין, הצפוי לגרום נזקים לצדדים שלישיים עקב היעדר גיבוי. כידוע, אילוצים אישיים - גם אם הם בלתי צפויים במישור הקונקרטי - הם צפויים לחלוטין במישור המושגי. לפיכך חובה להיערך מראש, באמצעות הסדרי גיבוי הדדיים, לכל צרה שלא תבוא".

בעקבות החלטה זו, הוקמה לאחרונה קבוצת וואטסאפ לעורכי דין, שמטרתה מציאת מחליף לדיונים ברגע האחרון. הקבוצה, ששמה "בדקה ה-89 מייצג אחר במקומך" הוקמה ע"י עו"ד ישראל אליוביץ ונכון להיום חברים בה כבר מעל 170 עורכי דין. בשיחה עם עו"ד אליוביץ, שמנהל כבר כמה קבוצות וואטסאפ מקצועיות לעורכי דין, הוא המשיל את עבודתו של עורך הדין המחליף לסיטואציה של אדם היוצא לצלילה עם מדריך מוסמך, ולפתע קורית תקלה וצינור האוויר של הצוללן הלא מיומן נקרע. במצב כזה, הוא אומר, המדריך מוציא את צינורית האוויר מהפה שלו, מאפשר לצוללן הטרי לשאוף חמצן למשך דקה ולאחר מכן שואף בעצמו ומחזיר אליו.

לשיטתו, עורך הדין שנבצר ממנו להגיע לדיון יכול למסור למחליף נקודות מסוימות בתיק והנחיות על מה לעמוד ומה לא, למשל האם מוכנים להגיע לפשרה או לא. "זה מראה לשופט על רצינות ורצון טוב, וזו גם מחויבות של עורך הדין שהיה אמור להופיע לעשות את המינימום ולשלוח עורך דין מחליף", הוא אומר. "השופטים יבינו שמי שלא הופיע יש לו מחליף ולא יצפו שהמחליף יהיה בדיוק כמו עורך הדין המקורי".

ומה קורה למשל בדיון הוכחות? "אני בטוח שלו השופט הנוכחי שפסק מה שפסק היה עוסק בדיון הוכחות, והיה עורך דין שלא יכול להגיע, הוא ודאי היה פוסק אחרת", אומר עו"ד אליוביץ. "אני לא הפרשן שלו, אבל אני חושב שזה נובע מכך שהוא נתקל יותר מדי פעמים בזלזול ולכן החליט להפסיק עם זה. יש תחושה לפעמים שמלחץ כזה או אחר לא מגיעים ואז זה משבש את ניהול התיק. השופט כנראה החליט לעשות סדר ולהגיד שהוא מצפה לפחות במינימום להביא מישהו אחר. אז אם יש דיון הוכחות, נשמע דברים כלליים ואת ההוכחות נתאם למועד אחר. להיות שם במקום עו"ד אחר זו מחויבות של עוה"ד שהיה אמור להופיע ונבצר ממנו. המינימום זה להראות רצון טוב ולשלוח מישהו אחר, בייחוד כשמדיון לדיון יכול לקחת חצי שנה ויותר".

עוד הוא מדגיש כי הכוונה היא שההסדר בין שני עורכי הדין יהיה בתשלום, על מנת שיהיה משתלם לשני הצדדים – הן לעורך הדין המחליף והן לעורך הדין המוחלף. "עד שלא יהיה פתרון והוראות מהנהלת בתי המשפט, זה יעזור לעורכי הדין", הוא אומר. "אדרבא - גם אם יהיו שינויים כאלו ואחרים, לפעמים בנאדם לא רוצה לאכזב את הלקוח שלו ויעדיף להביא עורך דין שידבר במקומו במידה והוא לא יכול. אסור לשכוח שיש כאן גם לקוח שנמצא במתח. הוא לא הולך כל יום לבית משפט ולכן הוא לא יודע מה הולך להיות. עורך הדין שיגיע ירגיע אותו וידבר איתו".

"אנחנו בסך הכל בני אדם", מסיים עו"ד אליוביץ. "יכול לקרות גם ששופט יהיה חולה. גם בנט המשפט יש בעיות לפעמים, גם בטכנולוגיה של הלשכה ואפילו בכור אטומי יכולה להיות בעיה. אז על אחת כמה וכמה כשמדובר באנשים. אנחנו חיים בעולם שכל הזמן נמצא בתנועה ויכולים להיות שינויים".

ומה במישור האתי?

עו"ד מייק יורק-ריד, לשעבר פרקליט ועדת האתיקה המחוזית של הלשכה במחוז ת"א, סבור שקבוצה כאמור כולה להיות קבוצה מקבילה להעברת תיקים בין עורכי דין. "אין מניעה שכזו", הוא אומר. "כך גם עזרה הדדית של עורכי דין המוכנים להיות במאגר אשר משמש זמינות מיידית לקבל סיוע (בין בתשלום או התנדבות) מקבוצה גדולה של עורכי דין המוכנים לסייע לחבר למקצוע אשר נקלע למצוקה והדיון לא נדחה".

עו"ד יורק-ריד מזכיר כי בשנת 2014 נקבע נוהל חדש לדחיית דיונים שהסתמך על מחקר שערכה הרשות השופטת בעניין תופעת הבקשות לדחיית דיונים. לדבריו, נוהל זה מבהיר כי דיונים יש לקיים במועדם, וכי שינוי מועד דיון, ובפרט דחייה של מועד דיון, הם החריג לכלל. לפיכך, קבלת בקשה לשינוי מועד דיון תישמר למקרים מיוחדים בלבד.

עוד מבהיר הנוהל כי "בכל בקשה לשינוי מועד דיון שביסודה נסיבות אישיות של בעל דין או בא-כוחו, יבחן בית המשפט האם ניתן היה להיערך מראש, ואם ניתן היה למצוא פתרון סביר שיאפשר את קיום הדיון במלואו או בחלקו. כך למשל, על ידי מילוי מקומו של בא-כוח בעל הדין על ידי עורך דין אחר. מטבע הדברים, נסיבות אישיות חריגות, שאינן צפויות מראש, עשויות להוות נימוק מוצדק לשינוי מועד הדיון".

לדברי עו"ד יורק-ריד, בהתאם לנוהל זה דומה שהיה על עורכי הדין לבצע את ההתאמות הנדרשות במשרדם ולהיערך ליישום הנהלים שנקבעו שבאים לשרת אינטרס ציבורי רחב. עוד הוא מוסיף, בהקשר להחלטתו של השופט פרידלנדר שהבאנו כאן בתחילת הכתבה, כי דומה שמשרד גדול אכן יכול להכיל ולהחיל מנגנוני גיבוי, על מנת למנוע תרחיש כפי שאירע.

מנגד, לשיטתו, התשובה לשאלה האם קביעה שיפוטית המחייבת עו"ד ממשרדים קטנים להסתייע במנגנון גיבוי חוץ-ארגוני אינה מנוגדת לדינים ולרגולציה בה מצויים עורכי הדין, אינה ודאית. "מקום שהייצוג המשפטי ניתן לעו"ד אחד פרטני, עקרונית אין בידי עורך הדין הרשות להעביר את המשך הטיפול המשפטי לעורך דין אחר", הוא אומר. "התנהלות שכזו אסורה לפי רישא לכלל 18 לכללי האתיקה הקובע: 'על אף הוראה כללית שבייפוי כוח המרשה להעביר את הטיפול לעורך דין אחר, לא יעביר עורך דין את ייפוי הכוח לעורך דין אחר, אלא אם כן נתן לכך הלקוח הסכמה נפרדת ומפורשת בכתב, אולם רשאי עורך דין, על פי הוראה כללית כאמור, לאצול מסמכויותיו לעורך דין אחר או להיעזר בו בפעולותיו'. דומה כי עניין זה יכול לאפשר לעורך הדין בנסיבות של סירוב דחיית דיון על ידי המותב לשלוח עורך דין חלופי".

עו"ד יורק-ריד מתייחס גם לקושי שמעלים לעתים עורכי דין ממשרדים מרובי עובדים, לפיהם הלקוחות לא תמיד מסכימים שעו"ד אחר מהמשרד יטפל בתיק בטענה כי הם משלמים עבור ייצוג פרטני, או שעורכי הדין האחרים לא מספיק בקיאים בתיק. "ראוי להדגיש כי מקום שייפוי הכוח שעליו חתום הלקוח כולל רשימת עורכי דין, כולם מונו לשמש כבאי כוח, ועל כן סירובו של הלקוח לייצוג על ידי עורך דין אחר מהמשרד יחשב ככזה שנטען שלא בתום לב או בניגוד להסכמתו מראש בכתב", הוא אומר. "כך גם קשה להלום מצב בו מתפאר הלקוח ובא כוחו במשרד גדול הן בנייר הלוגו והן בכתב הטענות כמי שההון האנושי מקצועי העומד לרשות הלקוח עצום אל מול הטענה להון אנושי בודד".

במישור הפרקטי, מציע עו"ד יורק-ריד לעורכי הדין לכלול סעיף בהסכם שכר הטרחה לפיו ידוע ללקוח שבמידה ועורך הדין לא יוכל להופיע לדיון ובקשה לדחיית דיון לא תתקבל, המשרד יעמיד לו עורך דין חיצוני לביצוע המטלה. "הסכמה שכזו תייתר אפשרות טרוניה או ויכוח בין הלקוח לעורך הדין", הוא טוען. "יחד עם זאת, אימוץ הסדר שכזה יחייב את עורך הדין לאתר עורכי דין לגיבוי. היות ואין דין עלות דיון במסגרת טיפול שותף או במועד המאפשר הכנה מראש לדיון בהול, עשוי מצב שכזה לגרום לייקור השירות המשפטי מראש באופן שתהיה בו הכבדה על ציבור הלקוחות".

"משתופעת דחיית הדיונים הפכה למושא מחקר בו נותחו תרחישים רבים", הוא אומר לסיום, "עולה כי חלק לא מבוטל של דחיית דיונים, נעשים בתזמון לקוי וללא בסיס מידתי אשר גורמים להכבדה מערכתית אשר פוגעת באינטרס הציבורי. עניין זה נזקף לפתחם של עורכי הדין. המלצתי היא, למצות גם האפשרות לשלוח עורך דין חיצוני לדיון, ורק לאור מצב בו מוצתה אפשרות זו להגיש בקשה הולמת המפרטת המאמצים שנעשו בייחס לכך".