חדשות

בית משפט השלום קיבל את תביעתם של שני עורכי דין נגד ידיד של לקוחה שפרסם עליהם שורת פרסומים מכפישים בפייסבוק, בהם כינה אותם בין היתר "צמד נוכלים" וטען כי נטלו כספים מחשבון נאמנות. השופט קבע כי מדובר בטענות שאינו אמת וכי נראה כי מדובר במסע נקמה אישי של המפרסם, שהסיבה לו אינה ברורה

התובעים, עורכי דין במקצועם, ייצגו לקוחה בבית המשפט לענייני משפחה, בבית הדין הרבני וכן בעסקת מכר למכירת זכויותיה בנכס מקרקעין ורכישת זכויות בעלה לשעבר בנכס משותף להם. הנתבע היה בזמנים הרלוונטיים ידיד של אותה לקוחה, אשר הכיר אותה בעקבות ביצוע תיקונים כאלה ואחרים בביתה.

לפי הנטען בתביעה, פרסם הנתבע שלושה פרסומים המהווים לשון הרע נגדם. בפרסום הראשון, אותו פרסם בדף הפייסבוק של עורכת הדין, ייחס הנתבע לעורכי הדין התנהלות בלתי תקינה ביחס לחשבון נאמנות, כינה אותם "צמד נוכלים עם תעודה של עורכי דין" וטען כי הם משרתים את עצמם "על גבם של אזרחים שאתם אמורים לייצג את עמדותיהם". בסוף הפוסט הוסיף הנתבע "אל תדאגו מעלליכם יתפרסמו בכל הארץ, גם אם צריך יעמידו שלט לא רחוק מהמשרד שלכם. שידעו מי אתם... נוכלים תחת מהטריה של החוק".

כ-7 חודשים לאחר מכן, לטענת התובעים, התקשר הנתבע אל התובע והטריד אותם, ועל כן הגישו השניים תלונה במשטרה על איומים. בהמשך לכך, פרסם הנתבע פוסט נוסף בדף העסקי של עורכת הדין בפייסבוק, בו כתב כי מהיום הראשון שהסיע את הלקוחה אליה למשרד אמר לה שהיא לא תייצג אותה נאמנה וכי הוכיח לה שצדק. בסמוך לכך, פנה הנתבע בפייסבוק אל לקוחה של התובעים וכתב לה כי עורכת הדין לקחה כרבע מיליון שקל מחשבון נאמנות ולא מוכנה להודות שלא נתנה קבלה על הסכום הזה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לטענת התובעים, מדובר בפרסומי לשון הרע בוטים וחמורים ולכן יש לחייב את הנתבע לשלם להם פיצויים על נזקיהם. הנתבע מצדו, הודה כי פרסם את הפרסומים והוסיף כי יש אמת בדבריו.

השופט יאיר דלוגין קבע כי אין ספק שהפרסומים שפרסם הנתבע על עורכי הדין הם בגדר לשון הרע, ואף לשון הרע חמורה. בעניין זה הזכיר השופט כי הפרסומים מציגים כעובדה כי עורכת הדין נטלה רבע מיליון שקלים מכספיה של לקוחה שהופקדו בחשבון נאמנות ללא הנפקת קבלה. כן מרמז הנתבע ברמז עבה במסגרת כל הפרסומים כי הכספים הוצאו מהחשבון לכיסה של עורכת הדין ללא רשות ולכל הפחות הועברו מהחשבון ללא אישור הלקוחה. בנוסף, כינה הנתבע את עורכי הדין בהקשר זה ובכלל כ"צמד נוכלים" והטיח בתובעת כי לא ייצגה את הלקוחה בנאמנות.

לדברי השופט, עיון בתצהיר העדות הראשי המפורט של התובעת ובמסמכים שצירפה לתצהירה, מגלה מצב אחר בתכלית ולפיו אין אמת בפרסומי הנתבע, לרבות בטענתו שלפיה נטלה לכיסה את כל הסכום של רבע מיליון שקל, ובטענה כי לא הנפיקה קבלות. בעניין זה ציין השופט כי התובעים צירפו לתצהיריהם אסמכתאות מדויקות וחד משמעיות לכל הכספים שקיבלו והעבירו, באופן שבו יש הסבר ואישור בכתב של הנתבעת להעברת 299,072 שקל מתוך 300,000 שקל שהתקבלו בנאמנות.

מלבד האמור, עדותם של התובעים בעניין זה הייתה אמינה, כאשר לעומת זאת סבר השופט כי נראה שמבחינת הנתבע מדובר במסע נקמה אישי נגד התובעים ולא ברורה לחלוטין הסיבה לכך, מקום שהלקוחה עצמה לא טענה כלפי התובעים את הטענות שהוא מעלה. בהקשר זה ציין השופט כי בכתב ההגנה שהגישה הלקוחה, שאף היא נתבעה במקור, היא התנערה והסתייגה מכל הפרסומים שפרסם הנתבע ואף ציינה כי התנצלה מיד בפני התובעים על כך. עוד הכחישה הלקוחה כי הנתבע היה שליח שלה אל מול התובעים, טענה כי מעולם לא הורתה לו להכפישם בשמה או בכלל ולא ידעה כלל על הפרסומים שלו כלפיהם.

עוד ציין השופט כי תביעת שכר טרחה שהגישו התובעים כנגד הלקוחה בתיק אחר הסתיימה בהסדר בו הוסכם כי תשלם להם 18 אלף שקל, וכי התביעה נגדה בתיק הנוכחי תידחה ללא צו להוצאות. לדברי השופט, אם כן התובעים רימו את הלקוחה, היא לא הייתה מסכימה לשלם להם שכר טרחה נוסף אלא עומדת על השבת כספים ששילמה להם, מה גם שהייתה מיוצגת בהליכים הללו ע"י עורכי דין אחרים.

אשר על כן, נקבע כי הנתבע כשל בהגנתו להראות כי עורכת הדין הוציאה כספים מחשבון הנאמנות ללא הנפקת קבלות, כשל בלהראות כי התובעים לא ייצגו נאמנה את הלקוחה ולא הוכיח כי התובעים הם "צמד נוכלים" או כי הם הכחישו את דבר הוצאת הכספים מהחשבון.

בקביעת גובה הפיצוי, שקל השופט בין היתר את תוכן הפרסומים החמור, הפלטפורמה שבה נעשה הפרסום - דף הפייסבוק של עורכת הדין אשר משמש אותה גם לצרכי עבודתה, כאשר לפלטפורמה זו ישנה היתכנות לחשיפה עצומה. זאת ועוד, אחד הפרסומים נעשה ישירות ללקוחה קיימת של עורכת הדין והנתבע לא רק שלא התנצל אלא עמד על כל טענותיו ואף חזר על כך שהתובעים הם צמד נוכלים במסגרת חקירתו.

מנגד, ציין השופט כי שניים מתוך שלושת הפרסומים נעשו בדף הפייסבוק של עורכת הדין, אשר בידיה למחוק פוסטים ממנו, והתובעים לא הביאו ראיות לעניין משך זמן חשיפה כזה או אחר של הפוסטים או למספר החברים בפייסבוק שנחשפו להם. לפיכך, הניח השופט כי הפוסטים נמחקו בסמוך לאחר שהועלו וכי לא הייתה להם חשיפה משמעותית עד שהוסרו.

בהתחשב בכלל השיקולים, העמיד השופט את גובה הפיצוי על 50 אלף שקלים בגין שלושת הפרסומים יחד, בתוספת הוצאות ושכר טרחה בגובה 12,000 שקל.

ת"א 47103-07-15